שפת גוף
"It’s very tough,” Moses said of maintaining good body language. "Anybody — I don’t care if it’s Michael Jordan — if you’re missing shots, it’s going to affect your mindset. But to not show it and to stay positive so your teammates who are making shots will continue ... that separates the good players from the great players.” Marshall Moses, point guard
העברת מסרים
אריסטו אמר שהאדם הוא "חיה חברתית" ו"חיה לשונית". המוסכמה הזו כה מעוגנת בתפיסה שלנו, עד שקשה לנו להאמין כאשר פסיכולוגים טוענים כי 90% מהתקשורת שלנו כלל אינה מילולית.
המשמעות של עובדה זו היא פשוטה - אנחנו מתקשרים ומעבירים הרבה מאוד מסרים, מבלי להוציא מילה מפינו. חז"ל אמרו כי החיים והמוות ביד הלשון, אך ברגע שאנחנו מודעים ומבינים כי 90% מהתקשורת שלנו היא לא-מילולית, אנחנו חייבים גם להיות ערים למסרים שאנחנו מעבירים בתקשורת הלא-מילולית שלנו, ולאופן בו הם משפיעים על הסובבים אותנו.
איך ספורטאים משתפרים?
שחקנים לומדים למסור, לבעוט, לקלוע, לצאת מהר מהמקום, לבלום, לשנות כיוון, לסגור קווי ריצה ומיומנויות רבות נוספות. ככל שהם משפרים את המיומנויות האלו, הם הופכים לטובים וליעילים יותר במשחק. הם משתפרים במיומנויות הללו משתי סיבות:
הבנה פסיכולוגית – הבנת השפעת המיומנות המסוימת על משחקם יוצרת את מוטיבציה לעבוד קשה ולהשתפר
תרגול פיזי - הם עובדים קשה וכך משתפרים
תקשורת לא-מילולית בספורט
אם הפסיכולוגים אינם טועים ו-90% מהתקשורת שלנו היא אכן לא-מילולית, למה לא להפעיל את שיטת השיפור הספורטיבי גם ביחס לתקשורת לא-מילולית? הרי מדובר במיומנות קריטית לחוזקה של הקבוצה, המשפיעה גם במגרש בזמן המשחק, בהפסקות או בפסקי זמן, בחדר ההלבשה ובאימונים. השימוש בתקשורת לא-מילולית בקבוצה מתקיים בכל מפגש של שחקני הקבוצה ולאורך כל המפגש. האחריות של השחקנים והמאמנים היא גם, ואולי קודם כל, להיות מודעים לעצמם וללמוד לתקשר בצורה חיובית.
שפת גוף שלילית והרכב הקבוצה
אני מאמין (בעיקר במחלקות ילדים ונוער) כי כל קבוצה חייבת לוותר על שחקן, טוב ככל שיהיה, ש"מרעיל" באופן קבוע את האווירה הקבוצתית בשפת גוף שלילית. באותה מידה אני מאמין כי מאמן, טוב ככל שיהיה, ששפת הגוף שלו משדרת באופן קבוע מסרים שליליים לשחקניו, אינו צריך לאמן ילדים ונערים.
שפת גוף אוניברסלית
מחקרים מעידים על כך ששפת גוף היא שפה אוניברסאלית, שחוצה תרבויות, מגדרים או מגבלות פיזיות. כשספורטאי עיוור מלידה מנצח בתחרות למשל, הוא מרים את ידיו באוויר, קומץ אגרופים ומביט למעלה - למרות שמעולם לא ראה מישהו אחר מבטא את תחושת השמחה שבניצחון בצורה זו. כשאותו ספורטאי עיוור מפסיד, הוא מתכנס בתוך עצמו, שומט את כתפיו ומניח את ידיו על פניו במחווה של כאב על ההפסד. נסו להיזכר כיצד מגיבים אוהדי כדורגל למראה החמצה של קבוצתם – נכון, כולם מגיבים באופן זהה ו"תופסים את הראש" בשתי ידיהם.
המיתוס של שפת הגוף החיובית
ישנו מיתוס מוטעה כי רק שחקנים בעלי שפת גוף חיובית הולכים זקוף, פותחים את הכתפיים מישירים מבט ומביעים את תחושותיהם בתנועות חדות ונמרצות. שפת גוף זו, טוען המיתוס, מבטאת ווינריות וניתן לראות אותה אצל שחקנים ווינרים שעיצבו תודעה, כגון מייקל ג'ורדן, זלאטן איברהימוביץ' וכריסטיאנו רונאלדו. השחקנים הללו הם אכן מודל. אבל לא לכל אחד.
מודלים של שפת גוף
כפי שכתבנו בפוסט (מוטיבציות): כל אדם מונע על-ידי מוטיבציות שונות וצריך לכבד את השוני בין אנשים. לכן צריך לקבל גם שפת גוף שונה: פחות מוחצנת, אבל נוכחת. שפת גוף זו מבטאת שקט נפשי ומיקוד בפעולה, והיא מיוצגת באופן מובהק על ידי שחקנים כדוגמת מסי, אינייסטה, נוביצקי וטים דאנקן.
האם יש מישהו שחושד בכך שמסי או טים דאנקן אינם ווינרים? חבריהם לקבוצה למדו להכיר את האופן בו הם מבטאים חיוביות או ווינריות, וכך גם הקהל. יש מקום לטווח רחב של ביטויים לשפת גוף לא מילולית חיובית, וכל שחקן יכול למצוא את מה שנכון לו. מה שהוא אינו יכול עוד לעשות בספורט המודרני, הוא לא להיות מודע לתקשורת הלא מילולית שלו, או להיות מודע לתקשורת הלא-מילולית השלילית שלו – ולדבוק בה למרות זאת.
תקשורת אקטיבית = לכידות
נסו פעם לעשות את הניסוי הבא: צפו במשחק כדורסל ללא קול ושימו לב במיוחד לתקשורת הלא-מילולית של השחקנים. בתוך זמן קצר תוכלו להבחין ללא קושי כיצד השחקנים מתקשרים ביניהם בג'סטות גופניות וללא מילים: לא פעם תראו שחקן מרים את גבותיו כדי לסמן לחברו שהוא מוכן לפעולה. רכז יסב את החזה שלו לעבר השחקן שהוא רוצה למסור לו חצי שנייה לפני המסירה- ובכך ישדר לו להיות מוכן. גם הסנטר והעיניים הופכים לכלי תקשורת יעילים כשהידיים אוחזות בכדור. שימו לב להרמת הבוהן באוויר של השחקן הקולע לאחר מסירה טובה, לטפיחה על הישבן, כל הדוגמאות האלו ממחישות את יעילותה ועוצמתה של התקשורת הלא מילולית החיובית. תקשורת מסוג זה מעידה על הבנה בין השחקנים ועל לכידות קבוצתית גבוהה. תקשורת טובה זו יכולה אף לעזור לקבוצה נחותה לנצח קבוצה טובה ממנה.
שפת הגוף של כל אחד ואחד נגזרת מרמת המודעות שלו לעצמו, מאישיותו, ומיכולותיו המנטאליות. אם אתם יודעים כמה קשה לשנות הרגלים פיזיים במשחק, כמו לשמור על גוף נמוך, לשמור על יציבות בזמן המסירה ולסרוק את השטח לפני קבלת הכדור, בוודאי תבינו כמה קשה לשנות את דפוסי שפת הגוף, שהתרגלנו אליהם מבלי לחשוב עליהם, דפוסים המובנים בתת-ההכרה שלנו.
איך משנים שפת גוף שלילית?
כשמאמן או שחקן מרגישים ששפת הגוף שלהם שלילית, חובה עליהם לשנותה. שינוי זה לא רק ישפר את האווירה באימונים ובמשחקים אלא גם יהפוך את הקבוצה לטובה יותר. מי שיכול לקבל ליווי ותמיכה מפסיכולוג שמתמחה בתקשורת, כדאי שיעשה זאת.
אם אתה מאמן ואין לך אפשרות להקצות לשחקניך ליווי כזה, תוכל עדיין להניע תהליך שינוי על בסיס הנקודות הבאות:
העלה את חשיבות נושא התקשורת בקבוצה כבר במפגשי האימון הראשונים
באימונים הראשונים למד ו"אבחן" את שפת הגוף של כל שחקן בקבוצה
בסיכום אימון התייחס גם לרמת האנרגיה. קבע סולם ציונים לרמת האנרגיה שהאימון צריך להתנהל בה. כשהקבוצה יורדת ממדד זה, הגב בנחישות
מצא וידאו של שחקנים בעלי שפת גוף שלילית ושל שחקנים בעלי שפת גוף חיובית. הקרן אותם לשחקנים שלך ונתחו את התחושות והמסרים שהם מקבלים. בשלב ראשון ניתוחים מסוג זה שנעשים בצורה חיצונית על גוף שלישי, יותר יעילים. הבא דוגמאות מגוונות ולא דווקא את הקלאסי והמוכר: מייקל ג'ורדן, כריסטיאנו רונאלדו.
פתח שפה משותפת עם השחקנים שלך. אחרי שהביעו הזדהות עם שחקן בעל שפת גוף חיובית, הזכר להם באימונים את אופן ההתנהלות של השחקן או את שמו
צלם שחקנים שלא הצליחו לעשות שינוי וערוך את קטעי שפת הגוף השלילית לקליפ קצר. הקרן להם אותו באופן אישי, ושוחח איתם על תחושותיהם. לפעמים שיקוף כזה יעשה את העבודה
הבהר להם שמותר להם להרגיש "מזויפים" בהתחלה. שהפער בין מה שהם מרגישים לבין מה שהם מביעים לגיטימי, אבל מה שהם מביעים חשוב יותר, כי הוא משפיע על הקבוצה
במידה והשחקן לא הצליח להשתחרר משפת גוף שלילית, הפנה אותו לקבלת עזרה מקצועית ונקוט עמדה ברורה בנושא זה
