קבלת החלטות - שכל או רגש? חלק ב'

בפוסט הקודם בנושא קבלת החלטות שכל או רגש חלק א' סקרנו את המידע המחקרי שהצטבר בעשורים האחרונים בנוגע לאופן פעולתו של מוחם של ספורטאים במצבים בהם נדרשת קבלת החלטות.

בפוסט הזה נראה לאיזה תוצאות ניתן לצפות בעקבות האימון, מדוע ספורטאים בכל שלב של הקריירה הספורטיבית שלהם מפיקים תועלת משתנה מאותו אימון, ומדוע דווקא ניסיון לקבל החלטות מושכלות יכול לעיתים להכשיל את הספורטאי ברגעים הקריטיים ביותר.

תוצאות

תרגול עקבי ולאורך זמן בשיטות שסקרנו בפוסט הקודם מוביל למספר תוצאות:

א. פיתוח חושי ותחושת גוף במרחב

חיזוק החיווט של הרשתות הנוירולוגיות במוח. לדברי ד"ר ג'ון רייטי, "כשמטלות מוטוריות מורכבות הופכות לשגרתיות, הן נדחפות מטה לאזורים תת-קליפתיים במוח, שם הן משוכנות כתוכניות אוטומטיות יותר. בשלב זה, חזרה על אותן פעולות לא תרחיב את המעגלים הנוירולוגים האחראים לפעילות זו אלא רק תשמר את הקיים.

במטרה להתפתח מבחינה מוחית בשלב זה, יש לבצע את אותן פעולות עם שינויים קטנים. השינויים הקטנים יגרמו לנוירונים חדשים לשתף פעולה עם הרשת הקיימת, וכך החיווט יגדל ויתחזק. כשדירק נוביצקי מתאמן על קליעה על רגל אחת עם fade away לאחור, הוא לא מייצר לעצמו רק 'נשק' שימושי למצבי משחק - באותו זמן הוא מחזק גם את הקליעה הרגילה שלו. כששחקן כדורגל מוביל כדור עם משקפי כדרור, הוא לא עוסק רק בפיתוח חושי - הוא גם מחזק את הכישורים הבסיסיים שלו בהובלת כדור, על ידי גיוס נוירונים חדשים הדרושים לביצוע מטלה זו.

דירק נוביצקי באימון

ב. הנאה, הנעה וגיוון (שבירת שיגרת אימון)

עמימות בהוראות המאמן באימונים מעידה על מאמן לא טוב מספיק, אלא אם כן הוא משתמש בעמימות בכוונת מכוון לפיתוח מרכיבים קוגניטיביים, כגון רגש, יצירתיות, ויכולת ההתמודדות ם לחץ (שנוצר בתגובה למצב לא מוגדר מספיק):

• הוסיפו בהפתעה כדור משחק נוסף עם הוראה של מי הכדור. עשו זאת במרווחים לא צפויים. הרווח לא יהיה רק במעברים מהירים, שהשחקנים יאלצו להסתגל אליהם אלא גם בהתמודדות שלהם עם הפתעה.

• החליטו על משחקון שהספורטאים רגילים לשחק ושנו כמה כללים בסיסיים, מבלי ליידע את השחקנים. כאשר השחקנים לא עומדים בכללים, שרקו לעבירה והעבירו את הכדור לקבוצה השנייה. על השחקנים לפענח מה מותר ומה אסור תוך כדי משחק, כלומר להתמודד עם תסכול - מבלי להפסיק לשחק. כך לא יהיה להם זמן לעצור ולנתח מהלך שקרה והם יצטרכו לסמוך יותר על האינטואיציה שלהם, משמע על ניבוי הדופמין שלהם. אם החלטתם שאפשר להתקדם קדימה רק עם מסירות לאחור למשל, תנו לשחקנים להבין את זה בעצמם. אם החלטתם שלשחקן כדורסל אסור לכדרר יותר משני כדרורים עם קבלת הכדור - הניחו לו להבין זאת.

אלו הן חלק מהסיבות לכך שאנו מדריכים גם שחקנים בוגרים להשתמש בתרגילים לפיתוח חושי, שחלקם עשו בשלבים מוקדמים של ההתפתחות שלהם כספורטאים, וחדלו. פיתוח חושי תורם באופן שונה לשחקן בכל גיל, לכן יש להמשיך להשתמש בו ולא להכלילו רק בשלבי פיתוח הקואורדינציה של השחקן בגילאים צעירים.

"חשיבה חונקת"

כמובן שפיתוח הרגש והתחושה של הספורטאים אינו בא להחליף את הניתוחים השכלתניים של מהלכי משחק. גם הרגש וגם ההיגיון יכולים לתעתע בנו, וכמו בכל דבר מדובר בשילוב של רגש והגיון כדי להגיע לתוצאה טובה, ולא בבחירה של אחד מהם על חשבון השני. הפסיכולוג האמריקני ויליאם ג'יימס טוען כי "המוח מורכב משתי מערכות חשיבה נבדלות, האחת רציונלית ומחושבת והאחרת מהירה, רגשית ואוטומטית. המפתח לקבלת החלטות", אומר ג'יימס, "היא לדעת מתי להסתמך על כל אחת מהן".

אחד מהמצבים בהם חשיבה מודעת יכולה לפגום בביצועים של הספורטאי מכונה "חשיבה חונקת". זהו מצב בו ספורטאי מיומן שבדרך כלל היה עסוק בביצוע הפעולות שלו באופן אינטואיטיבי, מוצא את עצמו לפתע במצב בו הוא חושב יותר מדי. תופעה זו חווים ספורטאים מצוינים לרוב באירועי שיא או לקראת אירועי שיא. הלחץ והחשש מכישלון גורמים לאזור הפרה-פרונטלי של מוחו של הספורטאי להשתלט על תפקודו האינטואיטיבי ולפגוע בו על ידי חשיבת-יתר. לפני מספר שבועות, במשחק אחרון לפני הפלייאוף העליון, החמיץ מאור בוזגלו, שחקנה של הפועל באר-שבע בעיטת פנדל. ליאו מסי, שחקן הכדורגל מהמיומנים והמנוסים ביותר בדורנו, החמיץ השנה כבר 8 פנדלים. קלעי עונשין טובים נכשלים ברגעי שיא - הם אינם נכשלים משום שאינם יודעים את מלאכתם אלא משום שהחלו, לפתע, מבלי משים, חושבים על מלאכתם, מן הסתם מתוך מחשבה כי כך יגדילו את סיכויי ההצלחה שלהם ברגעים קריטיים אלו.

שון ביילוק, פרופסור לפסיכולוגיה מאוניברסיטת שיקגו, חקרה את הבסיס האנטומי של תופעת המחנק אצל שחקני גולף. המסקנה אליה הגיעה הייתה כי חשיבה מודעת על פעולותיהם, בהחלט תשפר את ביצועיהם של שחקנים חסרי ניסיון. כמו כן היא מצאה מתאם בין זמן החשיבה שמקדיש השחקן לפעולה, ולאיכות ביצועה. ככל שהקדיש השחקן יותר זמן, כך הצליח יותר. חשיבה זו עוזרת לשחקן הטירון בתהליך הלמידה וההפנמה. כאשר שהשחקן הופך מנוסה יותר ובעל ניסיון, חשיבה זו הופכת להיות בזבוז זמן ואנרגיה עבור השחקן.

הניסיון שהשחקן צבר גרם לכל החשיבה המודעת להתרחש בתת-ההכרה שלו, מה שמאפשר לו לפעול בשקט, כמו "ללא חשיבה", ולהצליח. כששחקנים מקצועיים נתבקשו על ידי החוקרת לחשוב על החבטה שלהם לפני הביצוע, אחוז ההצלחה שלהם ירד משמעותית. לדברי ביילוק זה בדיוק מה שקורה במוחו של הספורטאי המיומן בזמן "חשיבה חונקת".

(רונאלדו - גם אצל השחקנים הגדולים בעולם אפשר לראות שחשיבה מרובה לפעמים "חונקת")

לסיכום, לא נהיה קיצוניים כמו מאמן הכדורגל פפ גווארדיולה, שאמר:

"For me the physical training has an importance as shit. The mind is what interests me"

נסתפק רק בהדגשת העובדה שחשיפת הספורטאים לתובנות מחקר המוח ושימוש בטכניקות פיתוח מוחי (חשיבה ורגש) אינם בגדר העשרה או "מותרות". הם אחד המרכיבים המרכזיים בעידן האימון המודרני. מאמנים שיתעלמו מהם לא יצליחו למצות מקבוצותיהם או מהספורטאים שלהם את הפוטנציאל המלא שלהם.

לפוסט קבלת החלטות -שכל או רגש ? - חלק א'