חמשת השלבים לפיתוח ההתמצאות במרחב

התמצאות במרחב היא אחד היסודות החשובים ביותר בספורט המודרני. משום כך, טיפוח יכולות

ההתמצאות במרחב מהווים את אחד השלבים הבסיסיים ביותר גם בשיטה שלנו, בחברת Infinity-Mind לפיתוח ספורטאים חושבים. מטרת העל שלנו בחברה היא להפוך את השחקנים שעובדים איתנו -

לשחקנים שמבינים שכדורגל הוא משחק אסטרטגי, ושהמחשבה נמצאת בראש סדר העדיפויות שלהם,

בדומה לפירלו או צ'אבי. בפוסט זה נפרט את שיטת העבודה שלנו עם שחקנים לפיתוח יכולות

ההתמצאות במרחב שלהם.

מהי התמצאות במרחב?

למה אנחנו מתכוונים כשאנחנו מדברים על התמצאות במרחב? התמצאות במרחב היא היכולת של

השחקן לדעת, בכל רגע נתון, היכן הוא ממוקם במגרש, היכן נמצאים חבריו לקבוצה והיכן נמצאים יריביו.

היכולת הזו מאפשרת לו לקבל החלטות טובות יותר ולשחק מהר יותר.

האם התמצאות במרחב מספיקה לקבלת החלטות טובה?

ההתמצאות במרחב אינה כל מה שהשחקן זקוק לו כמובן. שחקן המבקש לקבל החלטות טובות ולשחק

מהר יותר צריך יכולות נוספות, כמו ריכוז, קשב, חלוקת קשב, דמיון, יצירתיות ועוד, אך ההתמצאות

במרחב היא תנאי הכרחי ומקדים לכך. אם השחקן יהיה מרוכז למשל, אך לא ידע היכן נמצאים חבריו

לקבוצה, לא תהיה תועלת רבה ביכולת הריכוז שלו.

האם אפשר לשפר את ההתמצאות במרחב?

התשובה היא כמובן בהחלט. לכל אדם יכולת מולדת של התמצאות במרחב, אבל יכולת זו ניתנת לטיפוח,

שכלול ושיפור במידה רבה מאוד, בעזרת כלי אימון שונים. שיטת האימון שלנו ב- Infinity Mind מתבססת

על מחקרים מדעיים רבים מהעולם, שחקרו את תהליכי קבלת ההחלטות ויכולות הלמידה של המוח תוך

כדי תנועה. מטרתה העיקרית של השיטה היא לגרום לשחקנים לשחק מהר, לקבל החלטות טובות יותר,

ולהצליח "לקרוא" מהלך אחד קדימה.

שיטת חמשת השלבים לפיתוח התמצאות במרחב

שיטת האימון מתחלקת לחמישה שלבים, שכל אחד מהם מעלה את רמת הקושי הנדרשת מהשחקן.

חשוב גם להדגיש שהשלבים מסתמכים זה על זה, ולא מומלץ לעבור לשלב הבא בטרם הושגה שליטה

טובה בשלב הקודם.

שלב ראשון - להפסיק לצעוק "תרימו ראש"

כאשר אתם רוצים לגרום לשחקן להרים את הראש ולבצע סריקות ויזואליות במהלך המשחק, כדאי לוותר

על ההרגל לצעוק לו "תרים את הראש", למרות שזו המטרה שאתם רוצים להשיג. השחקן ישמע ללא

ספק את הצעקות שלכם, אך מכיוון שאין לו הרגל טבעי להרים ראש, הוא לא יעשה זאת.

שלב שני - יצירת הרגל הסריקה הויזואלית

בשלב זה, שהוא השלב הראשון בו מתחיל הספורטאי לקחת חלק פעיל, אנו הופכים את הסריקה

הויזואלית להרגל טבעי, על ידי ביצוע פעולות חוזרות ונשנות שדורשות מהשחקן לבצע סריקה מסוימת.

מטרת הקניית הרגל הסריקה הויזואלית היא ללמד את השחקן לראות את השטח שסביבו ולא להתמקד

רק בכדור שמגיע אליו. כדי לבצע את הסריקה כראוי, השחקן צריך לדעת מתי להתמקד בכדור ומתי

לסרוק שטחים שהכדור אינו נמצא בהם. שחקן שיתמקד בכדור במקום בסריקה, לא יידע מה קורה סביבו לפני קבלת הכדור, ישחק לאט יותר ויקל על יריביו לסכל את פעולותיו. חשוב מאוד להבהיר בשלב זה לשחקנים שהכדור תמיד יהיה בעדיפות עליונה על המבט, כיוון שאין טעם לדעת מה קורה סביבנו אם לא נשמור על הכדור אצלנו ברגל. בפוסט הזה כתבנו על איבודי כדור ועל חשיבותה של שליטה בכדור.

איך מבצעים את הסריקה הויזואלית? הסריקה היא תהליך קצר מאוד, שחוזר פעם אחת עד מספר

פעמים לפני קבלת הכדור, תלוי במרחק של השחקן מהכדור ובמשך הזמן שייקח לכדור להגיע אליו.

ההנחיה העיקרית בשלב זה צריכה להיות על המבטים ולא על קצב העבודה! ברגע שנדרוש מהשחקן

בשלב זה לבצע זאת בקצב גבוה, אחד משני המרכיבים יפגע מרכיב ההתמצאות במרחב או המרכיב -

הטכני (מסירה, בעיטה, הרמה וכדומה) עליו אנו רוצים לעבוד. כאשר הביצוע הטכני משתפר, נוכל

להעלות את קצב העבודה.

בסרטון הבא אנחנו רואים דוגמה מה יכול לקרות כאשר השחקן לא מבצע סריקה ויזואלית לפני קבלת

כדור . כפי שניתן לראות, השחקן המקבל את הכדור נמצא עם הגב לכיוון ההתקפה, מתבונן בשחקן המוסר ובכדור המגיע, ואינו שם לב כלל ששחקן היריב מתקדם לעברו במטרה לחטוף לו את הכדור. כאשר הוא מרים סוף סוף את ראשו הוא נדהם לגלות את שחקן היריב שמגיע אליו וחוטף את הכדור מרגליו.

בכדי לראות כיצד מתמודד שחקן המבצע סריקה ויזואלית עם לחץ דומה, השוו זאת לפעולה של צ'אבי

במשחק נגד גרנדה שהצגנו בפוסט off the ball. שימו לב כיצד צ'אבי סורק את המגרש לפני שהוא

מקבל את הכדור ומבחין בשחקן גרנדה המנסה ללחוץ עליו ולחטוף ממנו את הכדור.

שלב שלישי - זיהוי , ועיבוד מידע

בשלב זה, לאחר שהביצוע הטכני השתפר והעלינו את קצב העבודה, נוכל לדרוש מהשחקן גם לזהות

דברים בשטח ולעבד את המידע שהוא מזהה. במטרה לבחון האם השחקן מעבד כפי שצריך את המידע

נבקש ממנו להגיד בקול רם את הדברים שהוא רואה. נבקש ממנו למשל לזהות את צבעה של כיפה

שאנחנו מרימים, לומר בקול איזה מספרים אנחנו מסמנים וכדומה. ברגע שנדרוש מהשחקן לזהות את

הצבע ולהגיד אותו, הוא יהיה חייב לבצע סריקה ויזואלית כדי לעמוד בדרישות התרגיל.

שלב רביעי - זיהוי , עיבוד מידע וקבלת החלטות פשוטה

בשלב זה השחקן כבר מבצע את הסריקה כמו שצריך וגם מצליח לעבד את המידע בצורה הנכונה. במידה

ושחקנים עדיין לא מבצעים את השלב השלישי כהלכה, אל תתפתו להתקדם איתם שלב נוסף. בשלב זה

עדיין נעבוד על תרגילים שמשפיעים על יכולותיו של השחקן במשחק, תרגילים שבסיסם העיקרי הוא

ביצוע טכני בשילוב אלמנט הסריקה ושמשלבים קבלת החלטות שלא מצריכה חשיבה מורכבת. למשל,

כיפה אדומה מסמנת פעולה אחת, כיפה צהובה מסמנת פעולה אחרת. רצוי בשלב זה לא לתת יותר

משתי הנחיות לתרגיל.

ראו למשל בסרטון הבא כיצד דור פרץ מבצע סריקה ויזואלית, אך מעבד מידע בצורה לא יעילה. כתוצאה

מכך הוא מקבל את הכדור עם הגב למגרש, במקום עם הפנים קדימה.

שלב חמישי - זיהוי, עיבוד מידע וקבלת החלטות מורכבת

בשלב זה נוכל כבר לשלב קבלת החלטות מורכבת יותר. במסגרת התרגילים השחקן המתרגל יצטרך

לזהות מספר דברים, לעבד אותם בצורה מהירה ונכונה ולקבל החלטה נכונה. החלטה טובה תוגדר

כבחירת האופציה הנכונה מבין מספר אפשרויות. מספר אפשרויות הבחירה ישתנה בהתאם לרמת

השחקנים ולגילם. בשלב זה התרגילים יכולים להיות תרגילים לשיפור היכולות הטכניות, שמשלבים קבלת

החלטות מסוימת, אך יכולים גם להתבצע על ידי דימוי סיטואציות מורכבות ממשחקים.

כדי לדעת לאן אנחנו שואפים, ראו את הסרטון הבא, בו צ'אבי אלונסו מדגים כמה חשובה התמצאות טובה במרחב ואיך היא עוזרת לנו לקבל החלטות טובות יותר -

לסיכום, התמצאות טובה במרחב היא הבסיס עליו ניתן לפתח בכדורגל, ובספורט המודרני בכלל, שחקן

טוב. ההתמצאות במרחב, זיהוי המרכיבים המצויים בו ועיבוד המידע המתקבל ניתנים כולם לפיתוח

ולתרגול, עד שיהפכו להיות להרגל טבעי של השחקן. לאחר שנשפר את ההתמצאות וניתוח המידע נוכל

להוסיף עליהם מרכיבים חיוניים נוספים לצורך קבלת החלטות טובה, כגון שיפור הריכוז, חלוקת קשב

נכונה ועוד. התוצר הסופי הוא מה שאליו אנחנו שואפים במסגרת תהליך האימון ספורטאי חושב, –

שמתמודד עם לחץ, מקבל החלטות נכונות, מנצל באופן מלא את היכולות הפיזיות והמנטליות שלו ומגיע

להישגים גבוהים יותר.