איך מפתחים ספורטאי חכם ?

חלק א

לפתח ספורטאים חושבים, ספורטאים חכמים זו אג'נדה. יש לזה מחיר. אי אפשר ללכת בלי ולהרגיש עם. מי שיש לו אג'נדה בד"כ מוכן לשלם את המחיר כי בטווח הארוך האג'נדה תשתלם- או תקרוס, אבל כשיש לך אג'נדה אתה לא חושב על האפשרות שהיא תקרוס, אתה מאמין בה, נאחז בה, נלחם עליה עד שהאג'נדה שלך מנצחת - או עד שאתה מקבל את הבומבה לפרצוף. לכן לא מספיק לספר כמה אנו משקיעים בילדים ובנערים במחלקת הנוער שלנו. אם נמשיך לשחק בשביל הניצחון בגילאים הצעירים, נמשיך לשחק על בטוח ונגרום לשחקנים במשחק לזוז לפי מוצא פינו, המאמנים, אז לא עשינו כלום בלפתח ספורטאים חושבים, אבל עשינו הרבה בלהפוך את המילים היפות למילים ריקות מתוכן. כשאנחנו באמת מתכוונים לפתח ספורטאים חושבים, אנחנו מניחים לניצחונות ולהפסדים להיות רק ניצחונות או הפסדים - בגילאים הצעירים, אנחנו מסתכלים קדימה על איך היינו רוצים שהילדים והנערים שלנו יהיו בגיל נוער ובוגרים, ומכוונים אותם בחשיבה לטווח ארוך, לא משבת לשבת. אפשר לנסות להמציא את הגלגל מחדש, או לראות מה עושים במקומות אחרים וללמוד- תוך כדי ביצוע התאמות למציאות שלנו כאן. הפילוסופיה שלנו פשוטה:בודדנו את המרכיבים שהופכים ספורטאי מוכשר לספורטאי חכם וחשבנו עליהם. המסקנות עלולות להראות פשוטות אולי אבל רק נזכיר את משפטו של יוהן קרויף: "כדורגל פשוט הוא היפה ביותר; אבל הכי קשה לשחק כדורגל פשוט."

נציג בפניכם מספר טיפים על פיתוח ספורטאים חכמים. המאמר הזה הוא חלק מסדרת מאמרים על פיתוח ספורטאים חכמים. אז, מהם אבני הדרך של ספורטאי חכם?

1.התמצאות במרחב- היכולת של הספורטאי להיות מודע למה שקורה סביבו בכל רגע נתון. ספורטאי בעל התמצאות טובה במרחב ידע מה לעשות עם הכדור עוד לפני שהכדור מגיע אליו לרגל. אי אפשר לומר לילדים כל הזמן "תרימו את הראש" ולצפות שהם יעשו את זה. זה לא הדבר הטבעי ביותר לעשות כשאנחנו מקבלים כדור. צריך ללמוד ללכת נגד האינסטינקט הבסיסי שלנו כבני אדם. הדרישה צריכה להיות מובנית בתרגיל באופן כזה שאם הספורטאים לא ירימו את הראש ויסקרו את השטח הם לא יוכלו להצליח בביצוע התרגיל. הרמת הראש וסקירה של המרחב צריכה להיות חלק מכל תרגול מסירות, חימום, קואורדינציה או תרגול טאקטי כזה או אחר על מנת להפוך להרגל 'מנצח' של השחקן.

2. חשיבה עצמאית -בנו תרגילים עם וללא כדור שדורשים מהספורטאי חשיבה עצמאית. ציינו מעט הגבלות הכרחיות והניחו לשחקנים את הביצוע. במידה ושחקן שואל תוך כדי ביצוע התרגיל שאלות שאתם חושבים שהן נובעות מחוסר ביטחון, חוסר חשיבה עצמאית ותלות בחיזוק חיצוני, פשוט חזרו על ההוראות הראשוניות של התרגיל שוב ושוב עד שהשחקן יבין שאתם מצפים ממנו לענות בעצמו על השאלה. ברגע שספורטאים יקבלו את המסר שאתם סומכים על האינטליגנציה שלהם, הם ישנו את 'ברירת המחדל' שלהם לקבל את הכול בכפית. רק זכרו, לכעוס על ספורטאי שחשב וטעה, פירוש הדבר לסרס כל חשיבה עצמאית בעתיד. לעיתים מאמנים אומרים דבר אחד בפה אבל שפת הגוף שלהם, משדרת אכזבה או חוסר סבלנות. אנחנו המאמנים צריכים לדבר בשפה אחת: פה וגוף.

לחלק ב של המאמר:אבני הדרך בפיתוח שחקנים חכמים