טיפ 37 – כדי לבחור את שיטת התרגול הטובה ביותר, השתמש במדד מ.מ.ת.מ
לראשונה בעברית הספר הקטן של הכישרון: 52 טיפים לשיפור כישוריך, מאת דניאל קויל!
מה שתמצאו בספר זה הוא אוסף טיפים פשוטים ומעשיים לשיפור מיומנויות, שאספתי ישירות מן החממות בהן ביקרתי ומן המדענים החוקרים את הנושא. הטיפים הוכחו בשטח, הם בעלי גיבוי מדעי והחשוב מכל – תמציתיים. בסופו של דבר כולנו מנווטים בחיים עמוסים ומורכבים. הורה או מורה, ספורטאי או מאמן, אמן או יזם, כולנו רוצים לנצל באופן מיטבי את הזמן והאנרגיה שלנו. בפיתוח הכישרון שלנו אנחנו יכולים להפיק תועלת ממדריך למשתמש, משהו שינחה אותנו – עשו כך, לא כך. אנחנו יכולים להרוויח ממדריך מומחה שמונח בכיסנו. אנחנו יכולים להיעזר בספרון קטן.
הבעיה הגדולה ביותר בבחירת אסטרטגיית תרגול היא לא שיש מעט מדי אפשרויות, אלא להפך - יש יותר
מדי אפשרויות. איך תוכל לזהות את השיטה הטובה ביותר? הטיפ הזה מציע דרך למדוד את האפקטיביות של התרגול. היא נקראת מדד 'מ.מ.ת.מ'. כל אות מייצגת מרכיב מפתח אחד של התרגול העמוק:
מ' – מאמץ וחזרה
מ' - מעורבות
ת' – תכליתיות
מ' - משוב
המרכיב הראשון – מאמץ וחזרה
האם התרגול גורם לכך שתפעל בקצה גבול יכולתך, תחרוג מעבר לו ותחזור על כך?
תסריט: שני מורים למתמטיקה מלמדים את לוח הכפל לשלושים תלמידים.
המורה הראשון בוחר תלמיד אחד ומבקש ממנו לפתור תרגיל כפל על הלוח
המורה השני יוצר פורמט של משחק, שבו בעיית כפל מוצגת בעל-פה לכל הכיתה ואז תלמיד אחד נקרא ללוח לענות עליה.
התוצאה: המורה השני בחר את האפשרות הטובה יותר כיון שהוא גרם ליצירת שלושים מאמצים לכל שאלה. בכיתה של המורה הראשון רק תלמיד אחד נדרש להתאמץ. כל השאר יכלו להתרווח בכיסאותיהם ולהתבונן. בכיתה של המורה השני, לעומת זאת, כל אחד מהתלמידים נדרש להתאמץ, כדי שיהיה מוכן במידה ויקרא אל הלוח.
המרכיב השני – מעורבות
האם התרגול דורש מהמתרגל מעורבות? האם הוא דורש את תשומת הלב שלו? האם הוא משתמש ברגש כדי להניע אותו לכיוון מטרה?
תסריט: שני תלמידי חצוצרה מנסים ללמוד קטע קשה וקצר בשיר.
החצוצרן הראשון מנגן את הקטע עשרים פעמים
החצוצרן השני מנסה לנגן את הקטע באופן מושלם – עם אפס טעויות – חמש פעמים ברצף. אם הוא טועה טעות כלשהי, הספירה מתאפסת והוא מתחיל מהתחלה.
התוצאה: החצוצרן השני עשה את הבחירה הטובה יותר, כיון שהתרגול דורש יותר מעורבות. נגינת הקטע עשרים פעמים ברצף היא משעממת, וכל מה שהוא עושה הוא לספור את החזרות עשרים פעמים, עד שיסיים. נגינת הקטע חמש פעמים באופן מושלם, לעומת זאת, כשכל טעות מחזירה את הספירה לאפס, דורשת מעורבות אינטנסיבית מאוד בתרגול.
המרכיב השלישי: תכליתיות
האם המשימה קשורה באופן ישיר למיומנות שאתה רוצה לבנות?
תסריט: שתי קבוצות כדורסל מפסידות משחקים בגלל אחוזי קליעות עונשין נמוכים.
הקבוצה הראשונה מתאמנת על קליעות עונשין בסוף האימון, כשכל שחקן קולע לבד 50 פעמים
הקבוצה השנייה מתאמנת על קליעות עונשין לסירוגין, במהלך משחק על מגרש שלם, כאשר השחקן עליו נעברה העבירה קולע את קליעות העונשין כשהוא עייף ותחת לחץ, כפי שמתרחש במשחק.
התוצאה: הקבוצה השנייה עשתה את הבחירה הטובה יותר, משום שהאימון שלהם קשור למיומנות שהם רוצים לבנות - היכולת לקלוע קליעות עונשין תחת לחץ, ובמצב של תשישות (אף שחקן מעולם לא נדרש לקלוע ברצף 50 קליעות עונשין במשחק).
המרכיב הרביעי: משוב חזק ומהיר
האם הלומד מקבל זרם של משוב מדויק בנוגע לביצועיו – איפה הוא הצליח ואיפה שגה?
תסריט: שני מועמדים לאוניברסיטה מנסים לשפר את ציון הפסיכומטרי שלהם.
המועמד הראשון מבלה את יום השבת בביצוע מבחן פסיכומטרי מהשנים הקודמות, ומקבל את התוצאות לאחר שבוע
המועמד השני מבלה את יום השבת בביצוע גרסה מצומצמת של כל פרק במבחן, נותן לעצמו ציון ורואה כל מבחן לפרטי פרטיו כאשר הוא מסיים אותו.
התוצאה: המועמד השני עשה את הבחירה הטובה יותר, משום שהמשוב הוא ישיר ומידי. לימוד במהירות של התשובות הנכונות והתשובות השגויות נוטה להישמר במוח למhttps://bit.ly/2Dhp9PUשך זמן ארוך יותר, בזמן שלקבלת משוב לאחר שבוע תהיה השפעה נמוכה.
הרעיון מאחורי המדד הזה הוא פשוט: כאשר יש אפשרות בחירה בין שתי פרקטיקות תרגול, או כאשר אתה ממציא מבחן או משחק חדש, בחר בזו שממקסמת את ארבעת הנקודות הללו, זו בעלת מדד מ.מ.ת.מ. הגבוה יותר. הלקח הרחב יותר כאן הוא לשים לב לתכנון האימון שלך. שינויים קטנים באופן התרגול יכולים ליצור העצמה גדולה יותר של מידת הלמידה.
