טיפים מס' 4 ו 5

לראשונה בעברית הספר הקטן של הכישרון: 52 טיפים לשיפור כישוריך, מאת דניאל קויל!

מה שתמצאו בספר זה הוא אוסף טיפים פשוטים ומעשיים לשיפור מיומנויות, שאספתי ישירות מן החממות בהן ביקרתי ומן המדענים החוקרים את הנושא. הטיפים הוכחו בשטח, הם בעלי גיבוי מדעי והחשוב מכל – תמציתיים. בסופו של דבר כולנו מנווטים בחיים עמוסים ומורכבים. הורה או מורה, ספורטאי או מאמן, אמן או יזם, כולנו רוצים לנצל באופן מיטבי את הזמן והאנרגיה שלנו. בפיתוח הכישרון שלנו אנחנו יכולים להפיק תועלת ממדריך למשתמש, משהו שינחה אותנו – עשו כך, לא כך. אנחנו יכולים להרוויח ממדריך מומחה שמונח בכיסנו. אנחנו יכולים להיעזר בספרון קטן.

טיפ 4 – קנה מחברת

חלק גדול ממבצעי העילית מקיימים מעקב תיעוד ביצועים יומי. הטניסאית סרינה וויליאמס ושחקן הבייסבול קורט שילינג משתמשים במחברות. הראפר אמינם והכוריאוגרפית טווילה ת'ארפ משתמשים בקופסאות נעליים, אותן הן ממלאים בפתקי נייר. מה שמשנה הוא לא האופן בו תשמרו דברים. מה שמשנה הוא שתרשמו דברים ושתחשבו עליהם. תוצאות מהיום. רעיונות למחר. מטרות לשבוע הבא. מחברת פועלת כמו מפה: היא יוצרת בהירות.

טיפ 5 – "היה מוכן להיות מטופש"

חבריו לקבוצה של שחקן ההוקי קרח הגדול בכל הזמנים, וויין גרצקי, היו רואים לפעמים מחזה מוזר: גרצקי נופל תוך כדי תרגול עצמאי של תרגילי החלקה שונים על הקרח. המראה של גדול השחקנים נופל כמו ילד קטן נראה מפתיע מאוד לכאורה, אבל למעשה הוא הגיוני לחלוטין. גרצקי מעולם לא הסתפק במיומנויות העילאיות שלו - הוא היה נחוש להשתפר ולהרחיב ללא הרף את גבולות האפשרי. והדרך היחידה לעשות זאת היא לבנות קישורים חדשים במוח – שפירושה הוא לנסות, להיכשל, וכן, גם להיראות מטופש.

להיראות מטופש הוא לא תענוג גדול כמובן. מצד שני, להיות מוכן לקחת את הסיכון הזה, ולהתמודד עם הכאב הנפשי הכרוך בטעויות, הוא מרכיב חיוני בכל הצלחה. לנסות, להיכשל ולנסות שוב – זו הדרך בה המוח שלך גדל ויוצר קישורים חדשים. כאשר אתה מפתח כישרון, זכור תמיד – טעויות אינן באמת טעויות. הן נקודות ציון, המשמשות אותך כדי להשתפר.

דרך אחת בה ארגונים מסוימים מעודדים "טעויות בונות", הוא על ידי קביעת חוקים המעודדים אנשים שלא לחשוש מהתנסויות שהיו עלולות להיראות מוזרות ומסוכנות. חוקים כאלה דוחפים אותם אל הנקודה המצויה בקצה גבול יכולתם. סטודנטים בבית הספר למוסיקה מידומאונט, למשל, מתאמנים פעמים רבות בהתאם לחוק לא כתוב: "אם אדם אקראי מסוגל לזהות את המנגינה שהם מנגנים, זהו סימן שהם מנגנים מהר מדי". מטרת האיטיות המוגזמת לחלוטין הזו (שגורמת לביצועים הללו להישמע כמו שירי לוויתנים), היא לזהות טעויות קטנות וסמויות, ולהשיג ביצוע ברמה גבוהה יותר.

גם עסקים נוהגים על פי הפרקטיקה הזו. גוגל אימצה את שיטת "זמן ה-20%": 20% מזמן העבודה של מהנדסים בחברה מוקדש לעבודה על פרויקטים אישיים שמרתקים אותם, שאינם חלק משגרת העבודה שלהם, בהם גדול יותר הסיכוי שייקחו סיכונים. ארגונים רבים מחתימים עובדים על "חוזה", בו הם מתחייבים לקחת סיכונים ולעשות טעויות. בחברת המסחר האלקטרוני האמריקנית, Living-Social למשל, יש כלל אצבע לעובדים – "פעם בשבוע עליך לקבל בעבודה החלטה שמפחידה אותך".

אין זה משנה מה האסטרטגיה – המטרה תמיד זהה: לעודד ניסיונות והתמודדות ולפרש מחדש טעויות, כך שלא תיתפשנה כפסק דין, אלא כמידע בו אתה משתמש כדי להגיע למהלך הנכון.

קישור לטיפ 3:גנוב בלי להתנצל

Wayne Gretzky Highlights, The Greatest One