ריצה לפיתוח המוח
בפוסט ניצוץ המהפכה ספרתי על הניסוי שד"ר ג'ון רייטי עשה בבית ספר התיכון המרכזי של נייפרוויל, ארה"ב. ניסוי שהוכיח כי אימון גופני לא רק מועיל לגוף אלא גם משפר את היכולות השכליות של המתאמן, בונה את המוח ושומר עליו במצב תקין. ממצאי הניסוי אף מציגים את הנוסחה הטובה ביותר לשיפור התפקוד השכלי בקרב תלמידים מתקשים ובאוכלוסיה רגילה כאחד: אימון אירובי, שמייד לאחריו נעשה אימון גופני המשלב חשיבה , כמו טיפוס על קיר, ריקוד וכו
'.
מחקר חדש וראשוני בתחומו מחזק את ההנחה שבמוחות של רצים יש חיבוריות משופרת. המחקר נערך באוניברסיטת אריזונה ופורסם בדצמבר 2016 . זהו לינק לפרסום המלא באנגלית בפוסט זה אביא סיכום תמציתי של המחקר.
במוחות של רצים נמצאה חיבוריות משופרת
סריקות MRI
מראות כי ריצה עשויה להשפיע על מבנה ותפקוד המוח בדרכים זהות למטלות מורכבות כמו נגינה בכלי מוזיקלי. במוחותיהם של רצים נמצאו יותר חיבורים בין אזורים נפרדים של המוח בהשוואה לנבדקים שלא עוסקים בפעילות ספורטיבית כלשהי. בין האזורים הללו נכלל גם הקורטקס הקדם-מצחי, החשוב למטלות קוגניטיביות כגון תכנון, קבלת החלטות, והיכולת להעברת הקשב בין משימות שונות.
מחקרים נוספים יידרשו על מנת לקבוע האם ההבדלים הפיזיים שאותרו בסריקות באים לידי ביטוי גם ביכולות קוגניטיביות משופרות. המחקר הנוכחי מניח את התשתית להבנה כיצד משפיע התרגול הפיזי על המוח, בעיקר בגילאים צעירים.
הנבדקים במחקר היו נתונים במצב מנוחה במהלך הסריקה.
מחקרים קודמים הראו כי פעילויות שדורשות פעילות מוטורית עדינה, כמו נגינה, או שדורשות תיאום עין-יד מורכב, כמו גולף, יכולים להשפיע על מבנה המוח ותפקודו. בהשוואה לכך, יש פחות מחקרים על השפעתה של פעילות גופנית רפטטיבית כמו ריצה שאינה דורשת שליטה מוטורית מורכבת. מסקנות המחקר מדגימות שיתכן שגם לפעילות כזו יש השפעה דומה.
לדברי עורכי המחקר, גם פעילות כמו ריצה כרוכה במשימות מורכבות כגון קבלת החלטות ותכנון, שמשפיעות על המוח.
שאלה מעניינת שהממצאים מעלים היא האם להבדלים שנצפו במחקר השפעה גם בגילאים מתבגרים יותר, כאשר המוח מזדקן והקישוריות שלו נפגמת, בין השאר במחלות ניווניות כגון אלצהיימר.
האזורים בהם נצפתה קישוריות מוגברת במחקר הם גם האזורים הנפגעים בגלל הזדקנות. השאלה אם קישוריות זו מסייעת להתמודדות עם בעיות כאלה בגיל מבוגר.
הנה מישהו שיודע עוד משהו על ריצה
