אימון נוירו-קוגניטיבי לטיפול בלקויות למידה ו-ADHD – חלק ראשון

שיטת Infinity Mind הינה שיטה משולבת ומקיפה, המשפרת יכולות תפקוד, קבלת החלטות וקוגניציה של קהלי יעד רחבים ביותר בכל הגילאים – החל בספורטאים, דרך רקדנים ומוזיקאים, מנהלים, בני הגיל השלישי וכלה בתלמידים ואקדמאים. השיטה מתבססת על עקרונות שיטת רביב לטיפול בלקויות למידה ו-ADHD, המביאה תועלת רבה מזה כעשרים שנה לילדים ומבוגרים בארץ ובעולם, ואשר רוני כהן היה אחד ממפתחיה. בסדרת הפוסטים שלפניכם נסקור את עקרונות השיטה בה אנחנו, ב- Infinity Mind, משתמשים לצורך טיפול בלקויות למידה ו-ADHD.

לפני שנתחיל חשוב להבהיר שבסדרת הפוסטים אתייחס לילדים, אבל האימון הנוירו-קוגניטיבי מתאים לכל גיל, החל בילדים צעירים וכלה במבוגרים בני הגיל השלישי. המוח, בניגוד גמור למה שהיה נהוג לחשוב פעם, הוא איבר גמיש, שתרגול ואימון בכל שלב בחיים יכול לחולל בו שינויים ושיפורים דרמטיים.

סדרת הפוסטים תכלול את הפוסטים הבאים:

• בפוסט הראשון נעסוק בשאלה מדוע מתקשים ילדים ומבוגרים רבים ברכישת הקריאה? נבחן מיומנויות מוחיות לא מוכרות הממלאות תפקיד קריטי ברכישת הקריאה ונראה מדוע קושי ברכישתן ניצב, פעמים רבות, בבסיס קשיי הקריאה.

• הפוסט השני יוקדש למורכבות הנוצרת כאשר הפרעות הקשב והריכוז נכנסות לתמונה. נפרט מהן הפרעות קשב וריכוז ונראה כיצד הן מוסיפות לקושי ברכישת הקריאה ובהתמודדות עם מטלות יומיומיות להן נדרש הילד בבית הספר.

• בפוסט השלישי נכנס לראשונה לעומקו של התהליך הטיפולי, נפרט את שלבי הטיפול ונבין את הרציונל הניצב מאחוריהם.

• הפוסט הרביעי יעסוק במערכת הוויסות וברכישת מיומנויות הלמידה הבסיסיות. נראה כיצד ניתן באמצעות הטיפול לשפר את יכולתו של הילד לשלוט ולווסת את הפעילות שלו ולהגדיל את גמישותו.

• בפוסט החמישי והמסכם נציג על קצה המזלג מספר תרגילים בהם אנו עושים שימוש במהלך יישום השיטה

מדוע מתקשים ילדים ומבוגרים רבים ברכישת הקריאה?

אחד המשפטים השכיחים ביותר במסגרת החינוך, ולא רק בה, הוא: "יש לו פוטנציאל, אבל הוא לא ממצה אותו". במילים אחרות אומרים: "אילו רצית היית יכול". לאמתו של דבר, בהרבה מאוד מקרים, המשפט הנכון הוא: "אילו יכולתי הייתי רוצה". מדוע הילד אינו יכול למרות שהוא רוצה? הדבר דורש הסבר.

כל ילד נולד לתוך עולם בעל ארבעה ממדים: אורך, רוחב, עומק וזמן. נניח את ממד הזמן בצד ונתייחס לתפיסה התלת-ממדית שעמה הילד נולד. התפיסה התלת-ממדית היא זו המאפשרת לילד לפתח את תחושת רציפות וזהות האובייקט, כלומר אין זה משנה מאיזה כיוון נתבונן באובייקט מסוים – הוא תמיד יישאר אותו אובייקט. כך למשל לומד הילד שמכונית הצעצוע שלו היא אותה מכונית כשהיא עומדת על ארבעת גלגליה וגם כשהיא עומדת הפוכה על גגה או שבקבוק המים שלו לא משתנה בין אם הוא עומד ובין אם הוא שוכב.

שינוי תפיסת המרחב ורכישת הקריאה

במהלך המעבר מהגן לכיתה אל"ף וללימודי קריאה וכתיבה נדרש הילד לעבור שינוי תפיסתי והתפתחותי דרמטי, ולפתח יכולת שתאפשר לו להפנים תפיסת מרחב חדשה לחלוטין - תפיסה דו-ממדית, המאפשרת פיתוח של יכולות קריאה, כתיבה ולמידה טובות. תפיסה זו מחייבת אותו להתעלם מהידע שרכש קודם לכן, לפיו זהותו של האובייקט אינה תלויה כלל בכיוון ממנו מתבוננים בו, ולהפנים למשל שהאות כ' היא כף כשהיא נכתבת מימין לשמאל, וכאשר היא נכתבת משמאל לימין היא הופכת להיות c או משהו אחר שאין לו משמעות בעברית, או שההבדל בין ג' ל ז' בכתב, הוא רק בכיוון שלהן.

ריק לאבוי, פסיכולוג ואיש חינוך בכיר אמריקני, מכנה שלב זה "מהפכה בתפיסת המציאות של הילד". כלומר, אם הילד חי במשך שש שנים עם התפיסה שאמו היא עדיין אמו, גם כשהיא עומדת, גם כשהיא שוכבת וגם כשהיא עומדת על הראש, למה אנו נוטים לחשוב שיהיה לו קל ומובן מאליו לתפוס שמשמעותה של אות דו-ממדית משתנה עם השתנות מיקומה במרחב?

נקודת אוריינטציה ותפיסה דו-ממדית

על מנת שתתרחש תפיסה דו-ממדית טובה, חייב האדם לעגן נקודת אוריינטציה, כלומר נקודת התייחסות קבועה למרחב, אל המציאות. בואו ניקח למשל דוגמה למצב קיצוני של חוסר אוריינטציה: אדם שמכסים את עיניו במשחק "פרה עיוורת", מסובבים אותו מספר פעמים ולאחר מכן הוא פוקח את עיניו. לרגע לא יהיה לו מושג מה מימינו ומה משמאלו. כלומר הוא יהיה בדיס-אוריינטציה. כעבור רגע הוא ימצא נקודת התייחסות אל עצמו בחלל ואז יעגן את האוריינטציה שלו וימשיך במשחק. בנסיבות כאלה עשויים גם אנשים מבוגרים ללא לקויות למידה להגיע למצב של דיס-אוריינטציה. דיסלקטים לעומתם עשויים לחוות מצב לא נעים זה כמציאות של חייהם.

כדי לפענח סמלים דו-ממדיים, אותיות, מילים ומשפטים עד לטקסטים שלמים, על הילד להיות עם תפיסת כיוון מבוססת היטב, וזאת בנוסף לאוריינטציה טובה. כלומר, הילד צריך להבין שאם אסובב את הכסא למשל, הוא יישאר כסא. אבל אם אשנה את כיוון האות ז' (בכתב) למשל, היא תיהפך ל ג' (בכתב). אנגלית מדגימה זאת אף טוב יותר: באנגלית האות b תהפוך ל- p , d ו- q, בהתאם לכיוון הסיבוב.

תפיסת כיוון אינה חיונית רק לקריאה אלא גם למתמטיקה. היא זו המאפשרת בניית רצף והבנת סדרות, המהוות את אבני היסוד של המיומנות המתמטית.

קשיים בשימוש בתפיסה המרחבית המתאימה

לחלק מהילדים המתמודדים עם לקויות בקריאה אין יכולת להבחין בין תפיסה מרחבית תלת-ממדית לבין תפיסה דו-ממדית. לדוגמה: הקורא אינו מוצא את המקום שבו הפסיק לקרוא, חוזר על שורה או מילה כמה פעמים, ובמקרים קשים האותיות פשוט נראות לו 'קופצות' מהשורה. אחת מהסיבות לקריאה לא יעילה מסוג זה נובעת מכך שפענוח הסמלים הדו-ממדיים נעשה בעזרת התפיסה המרחבית, התלת- ממדית. קריאה כזו יוצרת מצב של דיס-אוריינטציה בדף. במצבים כאלה אין טעם להמשיך וללמד קריאה, אלא חייבים לפתח אצל הילד מיומנויות בסיס של אוריינטציה ותפיסת כיוון ורצף. רק כאשר הילד ירכוש מיומנויות אלה, יהיה ערך משמעותי יותר ללימוד הקריאה עצמה.

ההבנה כי עיגון נקודת האוריינטציה ופיתוח תפיסת כיוון ורצף חיוניים לקריאה נכונה נמצאת בבסיסו של האימון הנוירו-קוגניטיבי. לכן הוא מבוסס על תרגילים תנועתיים חושיים ממוקדים, המקנים ומבססים אצל הילד את היכולות הללו, בטרם נתחיל בלימוד הקריאה עצמה.

כפי שראינו עד כה, תפיסת מרחבית דו-ממדית, תפיסת כיוון ורצף ומציאת נקודת האוריינטציה מהווים את התשתית ההכרחית לרכישת הקריאה. בפוסט הבא נראה מה קורה כאשר הפרעות הקשב והריכוז נכנסות לתמונה.

לחלק ב של הפוסט: אימון נוירו קוגינטיבי לטיפול בלקויות למידה ו ADHD