על הקשר בין ראייה לקויה לקליעת עונשין

הפסיכולוג הקליני אוהד נחום מספר בפוסט 'דברים שרואים משם' על קשת קוריאני בעל ראייה לקויה בשם אים דונג-יון (Im Dong-Hyun) שסיפק המון כותרות באולימפיאדת לונדון האחרונה. "הטלגרף הבריטי הכריז על קשת כמעט עיוור בדרכו לזהב. יותר ויותר אנשים התחילו לשאול את עצמם איך מחזיק שיא העולם מצליח לקלוע למטרה עם ראייה כה פגומה?" גם קליעה למטרה בחץ וקשת וגם קליעת עונשין בכדורסל הינן פעולות סגורות. מיומנות מוטורית סגורה היא מטלה תנועתית המבוצעת בסביבה קבועה, ודפוסי התנועה של המטלה קבועים וחוזרים על עצמם. תנאי הביצוע מוכרים ללומד ואינם משתנים במהלך הלמידה (Schmidt&Wrisberg,2000:Singer).

בביצוע פעילות מוטורית סגורה הספורטאי שולט בקצב ביצוע המטלה, ולאחר הכנה מנטלית (סידור נשימה, הדמיה) ומיקוד הקשב, ישתמש הספורטאי ברוטינה הקבועה שלו מהאימונים. ספורטאים רבים מדווחים כי בעת ביצוע המטלה פעולתם אוטומטית, ללא חשיבה מכוונת. נדמה כי מאפיינים אלו של מיומנות מוטורית סגורה הופכים את הביצוע לקל ונוח יותר לספורטאי המיומן, אלא שחשוב גם להתייחס למאפיינים המנטליים של ביצוע זו.

מבחינה פסיכולוגית "במצב זה הספורטאי חש שהצלחה או כישלון של הפעולה תלויה בו באופן בלעדי. האחריות על כישלון הינה עליו באופן בלעדי", (אוהד נחום, פסיכולוג ספורט-'דברים שרואים משם'-בלוג).

ברגעי הכרעה ביצוע מוצלח של פעילות מוטורית סגורה הופך מאתגר הרבה יותר, שכן התמקדות הספורטאי בתחושת האחריות שלו עלולה לפגוע בשלב החשוב ביותר של ביצוע המטלה, שלב מיקוד הקשב. במידה והספורטאי אינו בעל ביטחון עצמי מלא ביכולותיו, הוא עלול לסטות מהרוטינה הקבועה שלו, לעשות מאמץ מיוחד- ולהיכשל. תופעה זו יכולה להסביר במקצת את הפערים באחוזים בביצוע פעולה מוטורית סגורה כקליעת עונשין, באימונים ובמשחקים.

לאחר שבחנו את המאפיינים המוטוריים והמנטליים של מיומנות מוטורית סגורה , אפשר להעלות את האפשרות שראייתו הלקויה של אים דונג, הייתה לו בעצם ליתרון על הקשתים בעלי הראייה הטובה? לדעתי בהחלט כן.

"ספורטאי בעל ראייה פגומה רואה את המטרה קצת פחות טוב, ולכן נשען יותר על ה"תחושה" בקליעה ומתרכז בלהיות עקבי בפעולותיו. כשהוא נשען על "התחושה", דונג-יון למעשה מסתמך על זיכרון שרירי או ביו מכאני, זיכרון גופני שכזה דומה לרצף פעולות בנהיגה שהופך לאוטומטי והגוף זוכר. בנוסף, הוא מסתמך על רוטינה קבועה שמאפשרת חווית שליטה גדולה יותר מבחינה פסיכולוגית מול מטרה בסיטואציה מלחיצה" (אוהד נחום, פסיכולוג ספורט-'דברים שרואים משם'-בלוג). העובדה שראייתו לקויה אולי אף עזרה לו להימנע מהסחות ולשמור על מיקוד הקשב הפנימי שלו לסדר הפעולות, התחושות ולקצב הפנימי של המטלה.

מסקנה בקשר לקליעת עונשין

הסתמכות על הכנה, רוטינה ומיקוד הקשב בפעולה (או במרכיב אחד של הפעולה) עצמה, במקום מאמץ יוצא דופן של קליעה טובה, הוא הדבר הנכון במיומנות מוטורית סגורה, אשר תלויה בספורטאי באופן בלעדי כגון קליעת עונשין. התנסות פשוטה שעשיתי במסגרת עבודתי באחת ממחלקות כדורסל נערות הניב תוצאות חד משמעיות: בקליעה לסל בעיניים עצומות משלוש עמדות קרובות לסל- 45 עם כדרור אחד מימין – 45 עם כדרור אחד משמאל- מול הסל ללא כדרור-הבנות קלעו בעיניים עצומות באחוזים גבוהים יותר מאשר בעיניים פקוחות. ניסוי זה חיזק להן את הביטחון העצמי, לימד אותן להסתמך מעט יותר על ה"תחושה" בקליעה, והמחיש להן כמה חשוב להתרכז בעקביות הפעולה, דהיינו למקד את הקשב. לחלק גדול מהמאמנים ששוחחתי איתם מודעות זו הייתה טריויאלית,. לעומתם , לחלק מהנערות היה מדובר בגילוי אמריקה הפרטית שלהן.- -אים דונג-יון

פוסטים אחרונים
עקבו אחרינו
  • Facebook Basic Square
  • Twitter Basic Square
  • Google+ Basic Square
INFINTY MIND

לעדכונים השאירו פרטים