הכנה לכיתה א' - כך עושים זאת נכון

הכנה נוירולוגית ללימוד קריאה

מוכנות הילדים לכיתה א' היא נושא המטריד הורים רבים מאוד. מלאים בכוונות טובות הם מתחילים לחפש דרכים לעזור להם ולהקל עליהם את הקליטה העתידית. אחת מהדרכים הנפוצות בהן הם בוחרים היא ללמד את ילדיהם קרוא וכתוב, עוד לפני כיתה א'. פרקטיקה זו נהוגה גם בחלק מגני הילדים הממלכתיים, למרות שהמחקרים ההתפתחותיים מלמדים כי רוב הבנים מגיעים לבשלות נוירולוגית ללמידה בין גיל שמונה לעשר, ורוב הבנות בין גיל שש לשמונה. אחוז קטן אכן 'מבשיל' נוירולוגית ללמידה בגיל צעיר יותר. הורים שממהרים "לקדם" את ילדיהם לעבר פיתוח המיומנויות הגבוהות של המוח בגיל כה צעיר, פשוט שוכחים את העובדה שלמוח האנושי יש קצב התפתחות משלו. כשאין הלימה בין התפתחות הילד לבין דרישות הלמידה, לא רק שתהליך הלמידה אינו מוצלח, אלא שבמקרים מסוימים הוא אף עלול לגרום לנזק, ליצור חוויית למידה שלילית ולפגום במוטיבציה העתידית של הילד ללימודים.

מה משתנה במוח במהלך לימוד קריאה?

לימוד הקריאה משנה באופן רדיקלי את תפיסת העולם והמציאות של הילד, שינוי שלרוב לא נותנים עליו את הדעת. איש החינוך והסופר האמריקני ריצארד לאבוי טוען שילד שמתחיל ללמוד קריאה עובר מהפכה בכל מה שהוא יודע על מהותה של תפיסה ויזואלית. חשבו על העובדות הבאות: הילד שעדיין לא התחיל לקרוא חי בעולם בו מיקומו של האובייקט במרחב אינו משנה את מהותו. כוס המונחת הפוכה על השולחן תישאר כוס (הפוכה), אימא שעומדת על ראשה בתנוחת יוגה תישאר אימא.

הסימנים הגרפיים, לעומת זאת, מציגים תמונת מציאות שונה לחלוטין, בה משמעותו של האובייקט או הסימן תלויה במיקומו במרחב. למה הכוונה? לסימן b, למשל, יש כידוע משמעות וצליל מוגדרים. לאותו סימן שממוקם במרחב כתמונת ראי שלו - d - יש משמעות וצליל אחר. לאותו סימן שפונה כלפי מטה - p - יש משמעות וצליל אחר, וגם ל- qמשמעות וצליל שונים. הקישור המתקיים בשפה הכתובה בין מיקום האובייקט במרחב לבין משמעותו, מהווה חוויה חדשה לחלוטין לילד הצעיר, שיתכן שתפיסה זו כלל לא התפתחה אצלו.

היות שבתהליך הקריאה מעורבות הרבה מאוד מיומנויות גבוהות של המוח, כמו תפיסה ויזואלית, עיבוד פונטי, זיכרון עבודה, אחסון ושליפה, תפיסת רצף ועוד, הדרך להביא את הילד לבשלות נוירולוגית ללמידה לא צריכה להיות דווקא בלימוד הקריאה, אלא בפיתוח המיומנויות המוחיות שיאפשרו לו לימוד יעיל ומהיר של הקריאה בכיתה א'.

הכנה נכונה לכיתה א'

מחקרים מדעיים מגלים היום כי המערכות הגבוהות של המוח התפתחו מתוך מערכת התנועה והן עדיין תלויות בה, וכי אין איזור מסוים אחד שהוא 'אזור הקריאה' של המוח, בו נעשית פעולה הקריאה. המוח הנדרש לקרוא משלב ומסנכרן בין מערכת הראייה, מערכת העיבוד הפונטי, מערכת השליפה, הזיכרון, הקשב והתנועה. משום כך, יהיה זה רק הגיוני לפתח כל אחת ממערכות אלו בנפרד, ולאמן בהמשך את המוח לסנכרן ביניהן לפני תחילת לימוד הקריאה. הדרך הנכונה לעשות זאת היא לחשוף את הילד הרך לגירויים שדורשים ממנו שיתוף פעולה בין המערכות השונות בהן אנו משתמשים ליישום מיומנויות גבוהות של המוח –זהו בדיוק מהותו של תהליך 'ההבשלה הנוירולוגית' של המוח ללמידה. לכן חשוב יותר להתמקד בפיתוח מיומנויות מוטוריות, מיומנויות קשביות, ויסות, שליפה, מיומנויות פונטיות, מיומנויות גרפו-מוטוריות ולא בלימוד הקריאה.

חשוב להדגיש - הילד שאינו מצליח לרכוש את הקריאה והכתיבה בתחילת כיתה א' אינו בהכרח בעל לקות למידה. סביר להניח שהוא אינו 'בשל' התפתחותית ללמידה. לא פעם קורה שילד שמתקשה מבחינה שפתית עושה את הקפיצה הגדולה שלו בשפה דווקא לאחר שנרשם לחוג אומנויות לחימה כמו קרטה, ג'ודו או קפוארה - פעילות אשר מהווה בשבילו תיקון התפתחותי ספונטאני ולא-מודע. ד"ר ג'ון רייטי מציג בספרו 'מדריך למשתמש במוח' (תפיסה, קשב וארבע זירות המוח) תובנה זו במילים הבאות:

"ברור שתפיסת כדור קשורה לתפקודים המוטוריים של המוח. אך עריכת חישוב שכלי אף היא קשורה בהם. מרבית בני האדם מקשרים תפקודים מוטוריים לידיים ולרגליים ולפעילות פיזית - תפקוד מוחי מכני הגורם לפעוט לזחול, למייקל ג'ורדן לזנק להטבעת כדור, או לאי- תפקוד הזרוע הימנית של ידיד שלקה בשבץ. אולם ראיות מצטברות מראות שהתנועה חיונית לכל שאר תפקודי המוח, כולל הזיכרון, הרגש, השפה והלמידה. כפי שניווכח, תפקודי המוח ה "גבוהים יותר" התפתחו מהתנועה והם עדיין תלויים בה".

תדרים חשמליים ומוכנות לכיתה א'

נושא משמעותי נוסף לכישורי הלמידה הוא יכולת הילד להשתמש בתדרים החשמליים הגבוהים של המוח. ילדים צעירים, שעסוקים רוב זמנם בפעילות במרחב ובתפיסה תלת-ממדית, משתמשים בגלי המוח הנמוכים יותר. כאשר הם מתחילים ללמוד קריאה, הם נדרשים ל'צמצם' את התפיסה התלת-ממדית שלהם לסימנים דו-ממדיים, שיוצרים משמעות שכלל לא הייתה קיימת בעולמם עד כה. פעולות של חישוב מתמטי, קריאה וחשיבה לוגית, הן פעולות הדורשות מן המוח להשתמש בתדרים הגבוהים יותר שלו.

יתרה מזו, תפקוד תקין של אדם בוגר ובשל ללמידה נמדד ביכולתו לעבור בין רמות פעילות חשמלית שונות - בהתאם לדרישות הקוגניטיביות המוצגות בפניו. עובדה זו מצביעה על כך שרמת פעילות חשמלית היא המפתח המאפשר ביצוע מטלה קוגניטיבית כזו או אחרת. משום כך, ילד קורא, שרמת הפעילות החשמלית במוחו נמוכה, ישקיע הרבה יותר מאמץ בתהליך הקריאה, יקרא לאט יותר, יתעייף מהר יותר והבנת הנקרא שלו תהיה חסרה. אחד הגורמים המשפיעים על יכולת ויסות עצמי טובה הוא גמישותו של המוח ויכולתו לשנות את רמות הפעילות החשמלית שלו בהתאם לצרכים המשתנים. לחלק מהילדים אשר מתמודדים עם ADHD למשל, אין את הגמישות הזו, ולכן קשה להם במעברים בין דרישות מוחיות שונות, קושי אשר משפיע גם על התנהגותם כמובן.

נבהיר שוב – אין בכוונתנו לקבוע שאסור ללמד ילדים צעירים קריאה וכתיבה לפני כיתה א'. ישנם ילדים אשר התפתחותם תואמת את הדרישות המוחיות להן הם נדרשים ברכישת הקריאה והכתיבה. ילדים אלו יתחילו לקרוא מעצמם ואף יבקשו בדרך כזו או אחרת להתמודד עם גירויים אלו, אלא שהם מעטים ואינם מעידים על הכלל. אנחנו בהחלט אומרים שיש פער עצום בין העובדה שהילד יודע לדקלם את שמות האותיות או לזהות אותן ויזואלית, לבין היכולות של מוחו להתמודד עם האתגרים המורכבים של הקריאה המשמעותית. בנוסף אנחנו טוענים שלא כדאי להרגיל את הילד לקרוא כשמוחו אינו מייצר רמת פעילות חשמלית גבוהה יותר התואמת דרישה זו, כי גם אם הילד יקרא הוא עדין יחווה את הקריאה כמאמץ שאינו מתגמל מספיק - שהרי הבנת הנקרא שלו תהיה לקויה ו"חפה" מהקשרים של הבנת הנקרא ראויה. כשמצב זה קורה, אנו גם פוגעים במערכת הגמול במוח, המערכת שאחראית למוטיבציה של הילד להתמודד עם קשיים. הילד חווה מאמץ ללא סיפוק, משמע - תסכול.

איך מכינים את הילד ללימוד קריאה - אימון נוירו-קוגניטיבי

האימון הנוירו-קוגניטיבי מתבסס על כל התובנות המדעיות שסקרנו עד כה, במטרה להקנות לילד את הכישורים המוחיים הדרושים לצורך רכישת הקריאה בכיתה א', מבלי לעמת אותו עם מעמסה שאינה תואמת את שלב ההתפתחות המוחי שלו, ומבלי לתסכל אותו וליצור לו חווית לימוד שלילית.

בסרטונים המצורפים נחשוף אתכם לחלק מן התרגילים בהם נעשה שימוש במהלך האימון הנוירו-קוגניטיבי. הילד המתאמן הוא אור כהן (בנו של רוני כהן), שהוא יליד אוקטובר, ולכן היה מן הצעירים בכיתתו. על מנת להקל עליו את המעבר מהגן לכיתה א', אימן אותו רוני בתוכנית למוכנות נוירולוגית ללמידה של Infinity Mind.

כפי שתראו בסרטונים, האימון נעשה בתנועה (הליכה בתבנית של הספרה שמונה), שדורשת מאור קואורדינציה, מיקוד קשב (ויזואלי ושמיעתי) והתמצאות במרחב, תוך כדי חשיבה. בחלק מהאימון אור מתקשה לשמור על מיקוד מבט ועל קואורדינציה של יד ורגל נגדיים בהליכת השמונה - אבל ההנאה מהאתגר גורמת לו להמשיך גם כשקשה לו. למרות הקושי הקוגניטיבי, תחושת הגמול והסיפוק מניעה אותו להמשיך.

על הצלחת הטיפול מעידה העובדה כי אור היום הוא בוגר אשר נמצא בקד"צ שמכשיר אותו להיות פרדמיק בצבא. הוא סיים את לימודיו בתיכון עם בגרות מלאה בממוצע גבוה, והוא נתן את אישורו וברכתו לשתף אתכם בחומרים מצולמים אלה.

תרגיל ראשון: שרשרת מילים

התרגיל הראשון, תרגיל שרשרת מילים, עובד על שליפה, שיום ומודעות לצלילים. אור צריך לשמוע את צליל האות האחרונה במילה שרוני אומר, ולומר מילה שמתחילה באותו הצליל. יחד עם זאת, עליו לשמור על הליכה בתבנית שמיניה, תוך הקפדה על תנועת יד ורגל נגדיים, מסירות כדור ומיקוד מבט. ניכר לעין כי עומס היתר בדרישות הקוגניטיביות פוגע באיכות הביצוע התנועתי-חושי של אור. עומס זה נעשה במתכוון, על מנת שתלמידיהם של רוני ואביב יוכלו ללמוד מהסרטון. במהלך אימון רגיל התהליך הוא הדרגתי הרבה יותר.

תרגיל שני: אף - מנורה - רגל

בתרגיל זה אור נדרש, מעבר להליכת שמונה עם מיקוד מבט, לעשות הפרדה בין שני מסרים שהוא מקבל: האחד ויזואלי והשני שמיעתי – ולהגיב בכל פעם לאחד מהם, מתוך מודעות פנימית. האימון מפתח אצל אור חלוקת קשב, ריכוז ומודעות פנימית מכוונת פעולה.

תרגיל שלישי: כן - לא - שחור - לבן

אם חשבתם כי זה משחק ילדים פשוט, כדאי שתחשבו שוב. לאור אסור להשתמש במילים "כן", "לא", "שחור", "לבן" ועליו לענות באופן מילולי על שאלות. המשחק דורש ממנו ריכוז, שליפה, ריסון אימפולסיביות, יצירתיות וזאת בנוסף לדרישות הקואורדינטיביות ,הקשביות והמרחביות של ההליכה בתבנית שמונה עצמה. שימו לב כי בשלב מסוים, בו העומס הקוגניטיבי גדול, אור מאבד אוריינטציה במרחב, מאבד את תבנית השמונה ואף אינו מודע לכך. כל זה לא מפריע לו ליהנות מהאתגרים של האימון הנוירו-קוגניטיבי ולחוות הנאה והצלחה.

לסיכום נאמר שהתרגילים בהם צפיתם מהווים רק טעימה על קצה המזלג ממגוון האפשרויות שמתאים האימון הנוירו-קוגניטיבי ב-Infinity Mind לצרכיו ולמאפייניו הייחודיים של כל ילד. כפי שהדגשנו לכל אורך המאמר - מוכנות נוירולוגית ללמידה משמעותה יצירת תשתית מוחית ללמידה יעילה, תוך כדי הנאה ומשחק שמחזקים את המוטיבציה של הילד, ולאו דווקא עיסוק בלמידה עצמה.

אהבתם את המאמר? שתפו אותו עם חבריכם בפייסבוק בלחצן משמאל!

פוסטים אחרונים
עקבו אחרינו
  • Facebook Basic Square
  • Twitter Basic Square
  • Google+ Basic Square
INFINTY MIND

לעדכונים השאירו פרטים