המאמן, איך הייתי במשחק?

בעבודתנו עם שחקנים צעירים אנו נתקלים בתופעה שחוזרת אצל מרבית השחקנים. שאלתי באחד האימונים, שחקן שאנו עובדים איתו, איך הוא שיחק במשחק בשבת. תשובתו הייתה - "היה לי משחק לא טוב". כאשר שאלתי אותו למה היה לו משחק לא טוב, הוא לא ידע לנמק את תשובתו ואמר לי " לא יודע, ככה הרגשתי ". ואז, נדלקה לי נורה. יכול להיות ששחקן בגילאי נערים, לא יודע על פי אילו מדדים הוא נמדד במהלך המשחק?

כמאמנים, כאשר אנו מחליטים אם לשחקן היה משחק טוב, אסור לנו להסתמך על הזיכרון, או על הרגש שלנו. טבע האדם הוא לזכור ולהתעסק בחמשת האחוזים השליליים ולא בתשעים וחמישה האחוזים החיובים. כלומר, ברוב המקרים כאשר נבצע ניתוח של שחקן על סמך הזיכרון ו/או הרגש אנו נתמקד בעיקר בדברים השליליים, שלהם מטבע הדברים אנו מייחסים יותר חשיבות.

נכון, במחלקות הנוער קשה עד בלתי אפשרי לעשות ניתוח סטטיסטי על כל שחקן ושחקן ולבדוק את מספר הפעולות הטובות שלו אל מול מספר הפעולות הלא טובות שלו. אך ברגע שנציב לכל שחקן שתיים או שלוש מטרות במשחק שעליהן הוא צריך לשים את הדגש נרוויח שני דברים. הראשון, השחקן יהיה מרוכז ודרוך יותר. השחקן יוכל לייצר לעצמו השוואות בין משחקים ולבדוק האם קיימים תהליכי שיפור במשחק שלו. האם מסרו יותר כדורים מדוייקים או יותר איבודים? האם חילצו מספיק פעמים את הכדור? האם עשו סגירות טובות בהגנה ? ועוד, את המדדים כמובן יש להתאים לשחקן על פי דרישות תפקידו במגרש.

עודד קטש התראיין אצל אוריאל דסקל, במדור הספורט של כלכליסט ואמר : " זה לחץ טוב שדוחף אותך לקחת עניינים לידיים, שגורם לך לרוץ מהר יותר, לתפעל את עצמך טוב יותר. בתור שחקן תמיד חיפשתי לחץ פנימי ובמשחקים לא צמודים הכנסתי את עצמי ללחץ פנימי, מצאתי תחרויות עם עצמי כדי לעשות את הדברים טוב יותר." קטש לקח את המדדים האישיים שנתן לעצמו בכדי לשמור על רמת עוררות ומתח גבוהה. במחלקות הנוער, צריך לנצל את האמירה של קטש גם בכדי לשמור רמת עוררות ומתח גבוהה אצל שחקנים

גולן פרל - " מחכה ליום שלכל הקבוצות בישראל יהיו את ה-GPS - זה יכול לתת קפיצה גדולה מאוד לכדורגל שלנו. ברגע שאפשר למדוד כל דבר, אז אפשר גם לשפר כל דבר. ברגע שיש נתונים ברורים - אז גם עובדים יותר נכון." אומנם גולן מתכוון בראש ובראשונה לקבוצות הבוגרות, אבל ההנחה היא ברורה. ברגע שיש נתונים סטטיסטיים נדע מה לשפר. ברגע שאין נתונים סטטיסטיים, העבודה עם השחקנים יכולה להיות טובה, אבל לא מכוונת מטרה. לשחקנים לא מותאמת תוכנית אישית על האלמנטים שהם צריכים לחזק.

לפני כחודש, לערך, אלי אוחנה, מאמן נבחרת הנוער ופרשן ערוץ הספורט אמר בסיום משחק ליגת אלופות את המשפט הבא : " צ'יפים שמיפים, אני עוקב אחרי זה, אין קבוצה באירופה שהחליפה חולצות, והייתה עם צ'יפים". לא אכנס להאם האמירה מתאימה למאמן נבחרת או לא, רק אציין שמרבית הקבוצות באירופה מבינות את חשיבות הסטטיסטיקה והמדע בספורט.

פוסטים אחרונים
עקבו אחרינו
  • Facebook Basic Square
  • Twitter Basic Square
  • Google+ Basic Square
INFINTY MIND

לעדכונים השאירו פרטים