על הבלוג

 

הבלוג Weszlo ("גול") הוא בלוג ספורט פולני מוביל. בעל הבלוג הוא לשק מילבסקי, עיתונאי ופרשן ספורט פולני, המתמחה בתחום הכדורגל ופונה לקהל דוברי הפולנית בפולין ובעולם.

 

 

מי שלא יודע לחשוב, לא יודע לשחק

 

 

שיטת האימון הנוירו-קוגניטיבי לספורטאים חודרת לאירופה וסוקרה בהרחבה בבלוג הספורט הפולני הפופולארי, Weszlo, שראיין את רוני כהן ואביב ריין. בראיון פרשו רוני ואביב את עקרונות השיטה החדשנית והבהירו מדוע עתיד הכדורגל נמצא בראש ולא ברגליים

 

 

יוהאן קרויף, אדם שיודע דבר או שניים על כדורגל, היה הראשון שאמר שהדבר החשוב ביותר בכדורגל הוא דווקא הראש, בהתכוונו למיומנויות החשיבה של השחקן. אם נבחן לדוגמא את פירלו או את צ'אבי, נתלהב לא רק מן הדיוק בו הם מוסרים כדור, אלא גם מן הקלות והמהירות בהן הם מקבלים החלטות נכונות. שחקן פולני המגיע לקבוצה בחו"ל, סובל מתסכול ונכשל, בראש ובראשונה, בשל חוסר יכולתו לקבל במהירות החלטה טובה. כדי להצליח, הוא חייב לאתר את האפשרות הטובה ביותר, למצוא את השחקן הפנוי או לבעוט לשער. הכדורגל העכשווי מתנהל בקצב מסחרר, החלטות מתקבלות בתוך חלקיקי שנייה ושחקן שאינו חושב במהירות הנדרשת עלול להחמיץ הזדמנות בלתי-חוזרת. זו הסיבה לכך שהמפתח להצלחה בכדורגל המודרני אינו טמון רק בכוח פיזי ובעוצמת בעיטה, אלא גם בשימוש במוח וביכולת החשיבה.

 

קווין מק-גרסקין, מנהל חברת האימון הקוגניטיבי,eye Q  Soccer, רואיין באתר "Blizzard" ואמר: "מאמנים שוכחים או שאינם יודעים שכדורגל הוא ספורט קוגניטיבי. הכרחי לפתח לא רק מיומנות פיזית או טכנית אלא ראשית כל את המחשבה, שהיא העיקר. חבל מאוד שרוב המאמנים מעדיפים בכל זאת לא לשפר ולהתקדם אלא לדבוק בשיטות האימון הישנות. קל להם יותר לראות מה קורה עם שחקן מבחינה פיזית וטכנית, מאשר לעסוק בנפשו ובמוחו".

 

במאמר הזה אעסוק בנושא "מדוע הכדורגל הוא ספורט קוגניטיבי וכיצד הדבר משפיע באופן כללי על שחקנים?" מה חשוב יותר להצלחה – עוצמת הבעיטה או המיומנות לקבל החלטות נכונות? איך אפשר לעבוד על מנטליות של שחקן, כדי לרמוז לו שהדרך להצלחה עוברת דרך קבלת החלטות נכונה ושילוב בין כוח למוח? כדי לבחון את השאלות הללו אשוחח עם שני מאמנים ישראלים, רוני כהן ואביב ריין. השניים הם מומחים לאימון נוירו-קוגניטיבי ומאמנים לא רק כדורגלנים אלא גם שחקני NBA, כדוגמת עומרי כספי, שחקנה של קבוצת סקרמנטו קינגס, וספורטאים בענפים האישיים, כגון טניס, אתלטיקה, סייף ועוד.

 

"אני חושב שקבוצות מובילות בעתיד יעסיקו מומחים בתחום הנוירולוגיה כדי לעזור לשחקנים", ד"ר דן בישופ, מומחה לרפואת ספורט ב" Sports Medicine Center" בלונדון

 

ש: רוני, האם תוכל להראות כיצד קוגניטיביות משפיעה על המתרחש במגרש?

 

ת: "בהחלט. בוא ניקח לדוגמא את צ'אבי. באחד הראיונות הוא סיפר שהדבר הראשון שהתחילו ללמד אותו, כאשר הוא הגיע לברצלונה כילד, היה לחשוב, לחשוב ולחשוב. הדבר השני שלימדו אותו היה  שלאבד את הכדור זו בושה. באקדמיית לה מאסיה נמצאת החשיבה במרכז, והיא באה לידי ביטוי בחשיבות העליונה שמיוחסת לקבלת כדור ולמסירתו.

 

בוא נבחן מה קורה בראשו של שחקן שצריך ורוצה לקבל כדור: ראשית, הוא חייב לסרוק את המגרש, לזהות היכן נמצאים שחקני קבוצתו והיכן נמצאים שחקני היריב, ובהתאם לכך להתמקם בפוזיציה בה ישתלם לו לקבל ולמסור את הכדור. בחירת הפוזיציה היא תוצר של בחירת מיקום יעילה ביחס למצבים המשתנים במשחק. שנית, למרות שהוא עדיין לא קיבל את הכדור, הוא  צריך לסרוק את המגרש ולהעריך את האפשרויות שיעמדו בפניו כאשר יקבל את הכדור. שלישית, הוא חייב לבחור, מבין האפשרויות השונות, את מסלול המסירה שיבצע לאחר שיקבל את הכדור ואת עוצמתה. בשלב הזה השחקן נדרש גם לזכור בשביל איזה מאמן הוא משחק, ובמקביל לתהליך קבלת ההחלטות שלו, גם לרסן את האימפולסיביות שלו ולשנות את הרגליו. יש למשל מאמנים שלא רוצים מסירות קרוס מצד לצד, אלא אם כן זו מסירה למצב של גול ברחבה. הם מעדיפים שהכדור יימסר לאחור, מעט שמאלה ואז מסירה יותר קצרה לצד השני. הם מאמינים כי משך הזמן שלוקח לכדור לעבור מצד לצד במסירת ארוכה מאפשר להגנה להסתדר ומבטל את ערך המסירה. רביעית, הוא קולט את הכדור ללא מאמץ מיותר, ועל בסיס המחשבה המוקדמת שביצע והאפשרויות הפתוחות בפניו כעת, הוא בוחר באופציה המועדפת. חמישית, הוא מיישם.

 

אחד הדברים החשובים ביותר לשחקן הוא חלוקת קשב טובה. מוחו של השחקן מוצף במידע כל העת, גופו מוצף באדרנלין של המשחק, ועם כל זאת עליו לארגן את שטף המידע הזורם למוחו בסדר עדיפות נכון - כשהמציאות (תנועת השחקנים) משתנה ללא הרף. אם השחקן יתמקד בקבלת הכדור בלבד, ורק אחרי שיקבל אותו יתחיל לתכנן את הצעד הבא, הוא יהפוך את המשחק מקצבי לאיטי ויגדיל מאוד את סיכוייו לאבד את הכדור. ברור לכן שבמועדון כמו ברצלונה או ריאל מדריד כישורים טכניים או גופניים בלבד אינם מספיקים. השחקנים חייבים להיות חכמים ומוכשרים יותר מנטלית מאחרים. ניקח לדוגמא את מסי. בניגוד למה שאולי חושבים, המיומנויות שלו אינן טכניות בלבד. הוא יכול לקבל החלטות בתוך שבריר שנייה, הוא רואה הרבה יותר מאשר שחקנים אחרים, הוא תמיד שקט יותר מאחרים, מרוכז, מלא ביטחון עצמי. היכולת שלו להאיץ, כמו מכונית ספורט, מ-0 ל-100 קמ"ש לשנות כיוון ולעצור, עוזרת לו לווסת את עצמו ולהתמקד ברגע הנכון באופן מושלם במה שהוא רוצה. גמישות הקשב שלו במעברים היא מדהימה, וגמישות זו מתחילה בראש ורק אחר כך עוברת לצעד הראשון ולמרכיבים הגופניים הטכניים. מי שרוצה לשחק כמו מסי, צריך לאמן קודם את הראש."

 

ש: רוני, איך אפשר לעבוד על זה?

 

ת: "אלכסנדר גרהם בל אמר בחוכמה שלכל אחד יש את הכישרונות הטבעיים שלו, אך אדם הוא מעט ממה שהוא נולד עימו, והרבה ממה שהוא עושה מעצמו. אימון רציף על מיומנויות קשב, חלוקת קשב ומעברים מהירים בין פעולות ומצבים שונים, יכול בהחלט לפתח את גמישות הקשב של השחקן. בסופו של דבר, יש צדק במשפט שנהוג לומר לשחקן: "אתה משחק כמו שאתה מתאמן".

 

ניקח דוגמא נוספת. שחקן כדרר לכיוון הרחבה ובמקום למסור מסירת רוחב לשחקן שהצטרף, בעט לשער מזווית קשה מאוד והחמיץ. בעיני המתבונן מהצד, השחקן קיבל החלטה טיפשית או אנוכית. פעמים רבות כאשר השחקן צופה בשידור חוזר הוא תולה את טעותו בכך שהוא כלל לא הבחין בהצטרפות השחקן, משום שכל הקשב שלו היה ממוקד בכדרור. מיקוד הקשב שלו בתנועתו גרם לכך שלא הרים את הראש בזמן או שהרים את ראשו אבל לא הספיק לעבד את מיקומו במרחב על מנת לקבל החלטה.

 

שחקן מאומן יותר קוגניטיבית היה משקיע פחות משאבי קשב בכדרור עצמו, היה מסוגל להרים את הראש, לקלוט את הסיטואציה, וסביר להניח שהיה מגדיל מאוד את סיכוייו לקבל החלטה טובה יותר. וכאן אני מגיע לנקודה החשובה: קבלת החלטות טובה מושפעת מיכולות מוחיות רבות (עיבוד ויזואלי, קשב וריכוז, זיכרון, הרגל לחשוב גם בדופק גבוה ועוד). לאחר קבלת ההחלטות אנו מגיעים לשלב הביצוע, בו באים לידי ביטוי גורמים כמו טכניקה וכושר גופני... ועדיין לא הזכרנו את יכולת השחקן להתמודד עם לחץ. אם נעבוד באימונים על המרכיבים שמשפיעים על קבלת ההחלטות, נגדיל את הסיכוי לכך שהתוצאות יגיעו במשחק. כל עוד אנו לא עובדים על כך באימונים, נמשיך לסמוך על מה שנהוג לכנות 'המזל' של השחקן'.

 

ש: אביב, אם הייתי שחקן עם בעיות, והייתי מגיע אליכם, איך הייתם עוזרים לי?

 

ת: "קודם כל היינו בודקים את הקריירה שלך עד כה, היינו צופים בכל משחקי העבר שלך ומאתרים את החולשות והחוזקות שלך. בהתאם לכך היינו בונים תכנית עבודה מותאמת אישית עבורך, שתחזק את החוזקות שלך ותשפר את החולשות הקוגניטיביות שלך במשחק. בדיוק עכשיו למשל הכנו תכנית למגן שמאלי. שמנו לב שהוא יוצא מן הכלל בהתקפה אבל התמקדותו בהתקפה גורמת לחורים בהגנה. הגדרנו את נושא התזמון הנכון ליציאה מהעמדה שלו, ואת התקשורת שלו עם הבלמים שצריכים לחפות עליו כשני נושאים שיהיו במרכז העבודה איתו. לכן מעבר לתרגילים הכלליים, שמשפרים חשיבה אצל כל שחקן, נשים אצלו דגש מיוחד על בניית תרגילים הדורשים תזמון נכון ותקשורת. מטרת האימון היא שהשחקן ימשיך להיות יוצא מהכלל בהתקפה אבל לא על חשבון הפקרת ההגנה."

 

ש: אביב, מה קורה עם שחקנים שמצוינים באימונים ומצליחים אבל ברגע שהם מגיעים למשחק הם נכשלים?

 

ת: "גורם מרכזי לאי-הצלחה הוא לחץ. באימונים אין לחץ של הקהל, וגם אין לחץ להשיג את המטרה ולהצליח, ולכן השחקנים מרגישים טוב ונוח. כאשר הם מגיעים למשחק הם חווים לפתע לחץ וסטרס שמשתקים אותם. אופטימאלית המצב צריך להיות הפוך. שחקנים כמו קובי ברייאנט או מייקל ג'ורדן הם, שלא במקרה, דוגמה לשחקנים שלחץ מוציא מהם את הפרפקציוניזם שלהם ומפיק מהם את המיטב. צריך להתרגל אל הלחץ הזה ואפילו לאהוב אותו. אם אתה רוצה להיות שחקן טוב, אתה חייב להתחיל לאהוב תנאי לחץ. בספורט הכול אפשרי והכול ניתן ללימוד, כולל התמודדות עם מצבי לחץ. בסופו של דבר, שחקנים מתרגלים ללחץ ומתחילים לאהוב אותו. אפשר להגיד באופן חד-משמעי שאם אינך אוהב לחץ, אף פעם לא תגיע להישגים.

 

התמודדות עם לחץ היא יכולת שניתנת לטיפוח ולשיפור. ניתן ליצור מצבים של לחץ מתוכנן ויזום, אפילו באופן זמני, ועם הזמן השחקן יתחיל להתרגל ללחץ ואפילו ולאהוב אותו. בדרך כלל אנחנו אוהבים את מה שאנחנו טובים בו".

 

ש: רוני, תן לנו דוגמה כיצד אתם עובדים עם שחקנים באימונים.

 

ת: "קשה להסביר זאת במילים, אבל אני ממליץ לראות כמה סרטים קצרים של אימונים. דבר בסיסי הוא ללכת בתבנית של שמיניה ולהסתכל על נקודה אחת במרכז השמונה. זה לכאורה דבר בנאלי, אך לאחר מספר דקות רוב השחקנים מתחילים להרגיש עייפות מנטלית. העבודה מתחילה בלימוד התרגיל, בהדרגה קצב התרגיל מתחיל לעלות, ולבסוף השחקן מצליח לשמור על ריכוז גם במצבים של עייפות מנטאלית, שמגיעה תמיד אחרי כמה דקות של המשחק. אם נחזור לדוגמת השחקן שלא מסר את הכדור כשהיה צריך, בדקה 15 הוא עדיין מסוגל לעשות הכול כמו שצריך, אך איך הוא יתפקד בדקה ה- 85, כאשר הוא כבר עייף מדי מנטאלית?"

 

ש: רוני, מה משמעות כל התרגילים, לדוגמא הליכה בשמינייה ישר, תוך ריכוז בנקודה אחת?

 

ת: "תבנית תרגול כזה דורשת תיאום וסנכרון בין הרבה מאוד אזורים במוח. כשמוסיפים לתבנית מרכיב של חשיבה או דופק גבוה, האתגר הופך מורכב יותר. ההתאמות לרמת הקושי צריכות להיעשות בהדרגתיות וחשוב לשמור על כללים, כמו לא להעלות שתי רמות קושי בו-זמנית ולעבוד בקצב שמייצר אצל השחקן תחושת הצלחה גבוהה יותר מהתסכול שהוא חש בדרך, וזוהי כבר מיומנות של מאמן שנרכשת לאורך השנים. כשאתה עסוק בפעולה מוטורית מורכבת המחייבת חשיבה מורכבת, ותוך כדי שמירה על המשך הפעילות אתה מקבל מידע חיצוני שאתה צריך להגיב אליו, אתה בעצם עסוק בקבלת החלטות תוך כדי מאמץ תנועתי-חושי. להתמודדות טובה במצב זה יש השלכה ישירה על תפקוד של השחקן במגרש."

 

ש: רוני, איך התרגול מתורגם לכישורים ספציפיים?

 

ת: "מטרתנו היא להגיע עם שחקן למקום שיהיה בו חכם יותר וחזק יותר קוגניטיבית. דוגמה טובה היא שרן ייני, איתו אנחנו עובדים כבר שלוש שנים. דרך אגב, לשרן אף פעם לא הייתה בעיה עם קבלת החלטות והוא מעולם לא התבסס על יכולות פיזיות בלבד. הוא תמיד היה שחקן חכם וחושב במגרש אבל אפילו הטובים ביותר חייבים לעבוד כל הזמן כדי להתפתח. עכשיו שרן הוא ברמה כל כך גבוהה שהוא כמעט לא טועה. הוא מסוגל לשחק בכמה פוזיציות ומסוגל להתמודד עם מספר משימות בו-זמנית. הוא אפילו לא צריך לחשוב מה לעשות – הוא פשוט עושה את זה. לפני כל משחק הוא מתרגל תרגילים שאנו עושים איתו באימונים, למשל תרגילים פשוטים עם כדורי טניס – שמאפשרים לו להיות במשחק כבר מהנגיעה הראשונה שלו בכדור. זהו בעצם חימום למערכת הקוגניטיבית שלו. כששרן סיפר לנו  שהוא חתם חוזה עם ויטסה ארנהם, קבוצה הולנדית מהליגה הבכירה, לא הופתענו כלל. מעבר לכישוריו המוכרים כשחקן, אופיו, יכולת הלמידה וההסתגלות שלו, וההתפתחות האישית והמקצועית שעבר במהלך שלוש השנים שהתאמן איתנו הפכו אותו משחקן סגל, לשחקן שהוא באנקר בהרכב של שלושה מאמנים שונים, ולקפטן מכבי תל-אביב. העובדות האלה מעידות על איכויותיו יותר מכל מה שאגיד עליו."

 

ש: אביב, אתם עובדים בדרך כלל עם שחקנים בוגרים. האם זה אומר שצעירים לא מסוגלים להתמודד עם הקושי הזה?

 

ת: "אני חושב להפך. אנחנו דווקא עובדים עם הרבה צעירים. הם תופסים הכול מהר מאוד והם אלסטיים יותר מבחינה מוחית. הבעיה היא שיש פער גדול בין מה שאנו יודעים היום על תפקודים מוחיים לבין מתודיקות אימון מיושנות. כמה מאמנים שעובדים עם שחקנים צעירים מעמידים אותם במצב של 2 או 3 אפשרויות לפעולה באופן עקבי באימונים? כמה מאמנים של שחקנים צעירים מעודדים התנסויות וטעויות של השחקנים שלהם? כמה מאמנים מבינים שלומדים יותר מטעות מאשר מאלף חזרות על אותה פעולה ללא טעות? תרגול חשוב לשיפור טכניקה. האפשרות לטעות חשובה לחוכמת המשחק העתידית של השחקן ולאופי שלו."

 

ש: רוני, האם לדעתכם אימון מודרני הוא ארכאי?

ץף

ת: "מה שאנחנו מדברים עליו הוא הכדורגל העכשווי. היום כל התהליכים שקורים במגרש הכדורגל הם מהירים מאוד. הכול קורה מהר מאוד ושחקן מחזיק בכדור פחות משנייה. הכדורגל משתנה כל הזמן והקצב שלו נעשה מהיר יותר. אם נחכה כמה שנים לפני שניישם את התובנות של המחקר הנוירולוגי בתורת האימון, לעולם לא נדביק את הקצב הדרוש להתפתחות השחקן. פירלו בחר לספרו את השם: "אני חושב - משמע אני משחק". מי שלא יודע מי זה פירלו, יכול לטעות ולחשוב שמדובר על שייקספיר או על אל פאצ'ינו, והנמשל פשוט: בכדורגל של היום, אם אתה לא שחקן חושב, יהיה לך קשה מאוד לשחק ברמות הגבוהות."

 

רוני עובד במשך 20 שנה עם ילדים הסובלים מתסמונת ADHD ולקויות למידה וגם עם ילדים שסובלים מבעיות לימודיות קליניות אחרות. את הידע והניסיון שרכש שם, המיר לתובנות חדשות בנושא אימון ספורטאים. אביב הוא מאמן כדורגל ומומחה לתרגילים קואורדינטיביים. שילוב הידע של שניהם מוביל שחקנים רבים למימוש הפוטנציאל שלהם, פוטנציאל שהיה חבוי הרבה מאוד שנים ואיש, לעיתים גם הם עצמם, לא היה בטוח  בו. למרות שהם אינם הראשונים שהכניסו למגרש הספורט שיטות חדשניות הדורשות מן השחקן לחשוב ללא הרף, והן קיימות ומיושמות כבר בכמה מדינות בעולם, עבודתם הייחודית מצמצמת את הפערים בין חקר המוח לתורת האימון, ובהחלט רומזת על איך ייראה הכדורגל בעוד מספר שנים. 

 

אתם יכולים לחשוב על מתודיקת האימון הקוגניטיבי מה שאתם רוצים, אבל לדעתי חייבים לשים אותה על השולחן ולדון בה ברצינות. אחרי הכול, אי-אפשר לשכוח את המשפט של יוהאן קרויף, איתו פתחנו את הכתבה: "הדבר החשוב ביותר בכדורגל הוא הראש". ובינינו, מי בפולין לוקח ברצינות את המשפט הזה ומיישם אותו?

 

לשק מליבסקי

 

 

 

INFINTY MIND

לעדכונים השאירו פרטים