חלק ב': ג'גלינג בשימוש הספורטאים





"זה דבר שמאוד מאוד חשוב לקבוצה... אנחנו עובדים על דברים שהם לא עבדו עליהם בחיים", גיא גודס, מאמן הפועל ירושלים בכדורסל, 2009



בחלק הקודם של הפוסט למדנו והבנו כיצד מסייע הג'גלינג בטיפול נוירו-קוגניטיבי להתמודדות עם בעיות קשב ולמידה.

בחלק זה, השני והמסכם,אסביר כיצד תורם הג'גלינג לספורטאים, מקצועיים וחובבים גם יחד.

ג'גלינג, אזכיר שוב, אינו פעולה פשוטה. לצורך השגת השליטה בו נדרשים השקעה ותרגול. אך לאחר שהושגה השליטה בביצוע, הוא יכול לשמש לצורך תרגול מגוון רחב מאוד של מיומנויות, דווקא בזכות המורכבות שלו והעובדה שהוא מחייב קשב פנימי גבוה.


כדורי הג'גלינג, וזה אחד מיתרונותיהם הגדולים, אינם סלחניים. כל אבדן קשב רגעי יביא לכישלון בביצוע ולנפילתם. באופן כזה הם עושים עבור המתרגל שירות יקר מפז. הם מאותתים לו, "שים לב! כרגע איבדת קשב".


אז בואו נתחיל ונראה כיצד מסייעים הכדורים הקטנים והצבעוניים הללו לשיפור יכולות ספורטיביות.



טכניקה - לא פחות חשוב


בשונה מלימוד ג'גלינג אצל מתמודדים עם בעיות קשב ולמידה, כשאני מלמד ספורטאי ג'גלינג, אני דורש ממנו רף ביצוע גבוה יותר. אני מקפיד אתו על ביצוע טכני נכון של פעולת הג'גלינג, כך שתהיינה מעגליות וקרובות לגוף למשל, והציפיות הקואורדינטיביות שלי ממנו תהיינה גבוהות יותר. הסיבה היא שבסופו של דבר, מטרת הלימוד אינה רק ליצור רשתות נוירולוגיות נוספות במוחו, אלא להשתמש בג'גלינג ככלי לפיתוח מיומנויות שהספורטאי זקוק להם.



גיוון והנאה


מבחינת הספורטאים, הג'גלינג הוא מרכיב חדש ומהנה, שמגוון את האימון שלהם. ההנאה מתעצמת כאשר הם מרגישים שבעזרתו הם יכולים לפתח מיומנויות שקשורות, באופן ישיר או עקיף, למיומנויות שנדרשות מהם בזמן ביצוע ספורטיבי.


כשעבדתי עם שחקני הפועל ירושלים בכדורסל למשל, בשנת 2009, אחד המשפטים המשמעותיים ביותר שגיא גודס אמר על האימון היה: "זה דבר שמאוד מאוד חשוב לקבוצה. זה גם לפעמים מוציא אותם ממסגרת הכדורסל ואנחנו עובדים על דברים שהם לא עבדו עליהם בחיים. אני חושב שאף אחד לא באופן אישי וברור שלא באופן קבוצתי".



מה ייחודי בתרגול ספורטאים?


עבור ספורטאים מקצועיים, הג'גלינג משמש פחות אמצעי לשיפור הדימוי העצמי ויותר ככלי לסובלימציה מוטורית, (נזכיר שוב: 'סוּבְּלִימַצְיָה' היא מושג יסודי בפסיכולוגיה של פרויד, המתאר את הפניית הכוחות המנטליים של האדם, מפעילויות שנתפסות כשליליות אל עבר פעילויות חיוביות), לפיתוח מיומנויות קשב וריכוז, לקואורדינציה, להפרדת איברים וגם כאמצעי להעמסה קוגניטיבית בזמן אימון.


אלון גילת, כדורסלן עירוני ק. אונו משתמש בג'גלניג ככלי לסובלימציה וויסות מתחים.

(בפוסט: "למה ג'גלניג?" הוא כותב יפה על התרומה של הג'גלניג לרמה הביצועית שלו במשחק).


הג'גלינג מסייע לספורטאי במגוון רחב מאוד של תחומים:

  • זיכרון

  • יכולת תכנון

  • צפייה מראש

  • ראייה היקפית

  • זיהוי אלמנטים במרחב

  • הפרדת איברים

  • וויסות כוח

  • יכולות קשב וריכוז

  • תכנון מוטורי

  • חלוקת קשב ועיבוד מידע חיצוני במקביל לקשב פנימי

  • תפקוד תחת לחץ

  • ביטחון עצמי

הרשימה הזו נראית, ללא ספק, מרשימה מאוד. אך האם באמת ניתן להשיג את כל הדברים הללו באמצעות הקפצת כמה כדורים קטנים באוויר? בואו ונראה מה מתרחש כאשר הספורטאי מבצע ג'גלינג באימון.

כדורגלן למשל, שנדרש לג'נגל ובו-זמנית למסור היטב, מתמודד עם אתגר מורכב. אם הוא נדרש למסור לשחקן בתנועה, האתגר אפילו גדול יותר. הוא דורש מהשחקן יכולת ויסות עצמי גבוהה, הפרדת איברים טובה ועיבוד מידע חיצוני, בזמן שהוא עסוק בקשב פנימי (הג'גלינג).

יניב שגב, כדורגלן מקצועי באימון נוירו קוגינטיבי

כששחקן כדורגל מצליח לעשות זאת ביעילות, הוא מרוויח שלושה דברים:

  1. הוא עושה את מה שהוא צריך לעשות במגרש (להתמקד, לזהות ולבצע), אבל בעצימות גדולה הרבה יותר, מבחינת הדרישות המוחיות שנדרשות ממנו. כאשר הוא מצליח להתמודד עם רמת עומס מוחית גבוהה זו, יהיה לו קל יותר לעשות את אותן פעולות במגרש, שכן רמת העומס במגרש נמוכה יותר בהשוואה לאימון שעבר.

  2. העמסת-יתר מבוקרת מחשלת את יכולתו לתפקד תחת לחץ.

  3. ביטחונו העצמי ביכולותיו משתפר.

אם אתם מכירים את עקרונות ההעמסה באימון הגופני, דעו שמסירה וזיהוי תוך כדי ביצוע ג'גלינג, הן המקבילה המנטלית של ריצה על חול. בריצה על חול הספורטאי צריך להשקיע יותר כוח לדחוף את עצמו. לאחר שירוץ בחול ויעלה למשטח קשה הוא ירגיש שהוא כמעט מרחף באוויר. בפעמים הראשונות יהיה מדובר בתחושה בלבד. אך לאחר תקופת אימונים מסוימת של ריצה בחול, המוח יסגל לעצמו את ההרגל לדחוף חזק יותר, גם כשהשחקן ירוץ על משטח קשה, וכך השחקן ישפר את מהירות יציאתו מהמקום ואת מהירות ריצתו.

מה מתרחש למעשה אצל הספורטאי המתרגל? כאשר הוא הולך בדפוס הספרה שמונה, וממקד את עיניו בנקודה קבועה במרכזה, הוא נדרש לשיתוף פעולה קואורדינטיבי בין כמה מערכות במוחו: המערכת המוטורית, המערכת החושית ומערכת הקשב. עצם ההליכה, תוך כדי מיקוד מבט בנקודה אחת במרכז השמונה, מהווה אתגר תנועתי-חושי מורכב לחלק מהאנשים. בשביל לבצע זאת כהלכה ולאורך זמן, הספורטאי צריך לסנכרן ולתאם בין כל המערכות המוחיות הללו, תוך כדי שמירה על קשב ויזואלי - מיקוד המבט. כך שמה שהוא עושה בעצם הוא אימון יכולות קשב וריכוז, קואורדינציה, התמצאות במרחב - ואם הוא מוסיף סדרה של פעולות ג'גלינג שונות אז הוא גם מתרגל תכנון מוטורי.

נראה קל? נסו לדבר אתו, למסור לו כדור או ליצור הסחות סביבתיות, תוך כדי תרגול. ראו את הירידה ברמת הביצוע שלו כאשר תעשו זאת. לאחר תרגול ואימון של כמה שבועות, לעומת זאת, כל ההסחות שהכשילו אותו בתחילה כבר לא יפגעו באיכות התרגיל. מבחינה מוחית, הדבר מעיד על שיתוף פעולה וסנכרון יעילים יותר בין כל האזורים הללו במוח.

סוגי מיומנויות קוגניטיביות

ברמה המעשית אני יכול לתרגל הרבה מאוד מיומנויות קוגניטיביות תוך כדי ג'גלינג: החל מדרישה לרצף מסוים של פעולות בג'גלינג, רצף שחוזר על עצמו או משתנה בהתאם להנחיה, כך שהספורטאי כל הזמן חושב על השלב הבא, כשהוא עסוק בפעולה הנוכחית. כלומר הוא מפתח את יכולת התכנון והציפייה מראש שלו (ציפייה מראש – Anticipation: היכולת לחזות מראש מה יתרחש במגרש ולפעול בהתאם. יכולת הציפייה מראש מהווה יתרון עצום לספורטאי, שכן היא מאפשרת לו לקצר משמעותית את זמן התגובה שלו, לבחור תגובה הולמת ולהקדים את יריבו), בזמן שהוא עוסק בפעולה מוטורית.

אלעד כץ, כדורגלן מקצועי, עובד על מיומנות ה Anticipation בעזרת ג'גלניג ומשקפי כדרור

ראייה היקפית וזיהוי אלמנטים במרחב

מבט, עבור הספורטאי, הוא אחד מכלי העבודה המרכזיים. הוא זה שמספק לספורטאי את המידע הראשוני, המהווה את הבסיס לקבלת ההחלטות שלו. מצלמות מיוחדות, העוקבות אחר תנועות העיניים של שחקנים מנוסים ומתחילים במשחקי הכדור מדגימות עד כמה משתנה מבטו של הספורטאי עם הניסיון שהוא רוכש. השחקן המנוסה יודע לאן בדיוק להסתכל, מתי להסתכל, במשך כמה זמן להסתכל, ואיזה סוג של מידע לאסוף.

סוג ספציפי של מבט שחיוני במיוחד לספורטאים בענפי הכדור הוא המבט ההיקפי, כלומר היכולת להתמקד במקום מסוים תוך הבחנה במתרחש גם באזורים בהם הוא אינו מתבונן כרגע. כאשר ספורטאי כזה עושה ג'גלינג ונחשף לגירויים בראייה ההיקפית שלו, הוא מסגל את ההרגל להשתמש בראייה ההיקפית שלו, תוך כדי מיקוד הקשב הוויזואלי בנקודה אחרת (שחקני כדורסל טובים למשל, מתמקדים בנקודה שתאפשר להם לראות לשתי זוויות רלוונטיות בראייה הפריפריאלית). בנוסף הוא גם מגייס נוירונים חדשים לפעילות ובכך מחזק את רשת הנוירונים במוחו שמאפשרת לו את הראיה ההיקפית.

לצורך חיזוק היכולות הללו אני יכול למשל לדרוש מהספורטאי לזהות אלמנטים במרחב, תוך כדי ביצוע ג'גלינג, להנחות אותו לתזמן זריקה של כדור גבוה יותר ולהסב מבט או להמשיך להביט קדימה ולהשתמש בראייה ההיקפית שלו כחלק מהתרגול.

יערה יצחקי, היום שחקנית אליצור רמלה ונבחרת ישראל, באימון נוירו קוגינטיבי

יכולת קוגניטיבית נוספת היא הזיכרון. ספורטאים משתמשים בסוגי זיכרון שונים – זיכרון קצר- טווח, זיכרון ארוך-טווח, זיכרון עבודה ועוד, כפי שתוכלו לקרוא בהרחבה בסדרת הפוסטים :על קבלת החלטות בספורט.

אם הספורטאי מוכשר ומשקיע, אני יכול גם לבקש ממנו לעשות רצף של ג'גלינג שונה, בהתאם למיקומו בתבנית השמונה, ולהוסיף לאתגר גם מיומנויות של חשיבת רצף וזיכרון רצף של פעולות במרחב. עומס זה אולי נשמע לכם מעט מוגזם, אבל כשהוא נבנה בהדרגה ולאורך זמן, הוא בהחלט אפשרי לחלק גדול מהספורטאים.

שימו לב שלמרות שכל הפעולות הללו אינן משחק כדורגל, כדורסל או כדוריד, הן משתמשות באותן תבניות מוחיות הנדרשות מהספורטאי בכל משחקי הכדור ובעצם מכריחות אותו לחשוב בזמן שהוא משתמש בהן. אם רוצים להבין את ההשלכה של אימון תבניות מוחיות מסוג זה, הלכה למעשה במגרש, צריך רק להקשיב לשרן ייני, קפטן מכבי תל-אביב:

"כשאני מסתכל על הכדור, אני צריך להיות מודע למיקום של השחקן שאני צריך לשמור עליו ולתזמן את הפעולה שלי בהתאם. כשאני מקבל את הכדור, אני צריך להשתלט עליו ולעשות פעולה מהירה, אם זה מסירה, הרחקה או בעיטה. האימונים מסייעים לי לעשות הכול מהר יותר, תוך כדי מחשבה מה אני רוצה ומה נכון לעשות."

או למה שיוגב אוחיון, שחקן מכבי תל אביב ונבחרת ישראל, אמר:

"אני מצליח לחשוב על הדברים שחשבתי לפני האימון ועליהם עבדתי. פעם לא הייתי מצליח לעשות זאת, גם אם הייתי מתרגל כמה פעמים לפני האימון. ועכשיו אני חושב תוך כדי משחק."

כשעושים זאת לאורך זמן, יכולת זו באה לידי ביטוי במגרש עצמו. גיא גודס סיכם את זה יפה כשאמר:

"ברור שזה משפיע על היכולת של השחקנים במגרש, כי ברגע שאתה עושה את התרגול הזה ואתה מתרגל את הראש, את המוח לריכוז מסוים אז בפועל כשאתה משחק במשחקים אתה מסוגל להיות מרוכז, אתה מסוגל לעשות את מה שהמאמן מבקש."

השיטה לשיפור מתמיד

עיקרון פיתוח המיומנויות אצל הספורטאי פועל בדיוק באופן בו הוא פועל אצל כל אדם. אם ברצונו לפתח מיומנות שהפכה אצלו לטבעית (אוטומטית), אין זה מספיק להמשיך ולבצע את המיומנות הזו שוב ושוב. יש לבצע אותה תוך כדי הכנסה מתמדת של שינויים קטנים.

כאשר הוא הצליח לרכוש את המיומנות הכוללת את השינוי, הוא חייב להמשיך הלאה ולשנות שוב דבר כלשהו. אופן אימון כזה יישמר אצלו את היכולת להשתפר באופן קבוע.

כפי שראינו, אופן השימוש בג'גלינג אצל ספורטאים שונה במידה רבה מאופן השימוש בג'גלינג אצל מתמודדים עם קשב וריכוז. הוא מהווה עבור הספורטאים כלי מקצועי נוסף ואפקטיבי ביותר בשיפור היכולות המקצועיות והספורטיביות שלהם. הוא מסייע להם לפתח ראייה היקפית, זיכרון, הפרדת איברים, יכולת תכנון, וויסות כוח ועוד.

במידה רבה, הג'גלינג מהווה גם מטפורה הולמת לחיים המודרניים שלנו. שכיח מאוד לשמוע אנשים המתלוננים על הצורך לג'נגל בין משימות רבות בחייהם – משפחה, עבודה, תחביבים, פיתוח אישי, סידורים, תחזוקת הבית ועוד.

חלוקת משאבים נכונה בין המשימות השונות היא הדרך להתמודד עם כולן, ולהכיל משימות חדשות. באופן זהה, חלוקת משאבי קשב נכונה מסייעת לספורטאי להחזיק את כל הכדורים באוויר – ונותנת לו כלים להצליח טוב הרבה יותר בביצוע הספורטיבי שלו.

שחקניות במחלקת הנערות של מכבי רעננה בכדורסל משתמשות באימון הנוירו קוגניטיבי ובג'גלניג ככלי לפיתוח מצוינות כחלק אינטגרלי מתוכנית האימונים שלהן איתי כבר 7 שנים. קבלו אותן

פוסטים אחרונים
עקבו אחרינו
  • Facebook Basic Square
  • Twitter Basic Square
  • Google+ Basic Square
INFINTY MIND

לעדכונים השאירו פרטים