טיפ 13- מצא את אזור האפקטיביות

חלק שני: לפתח מיומנות

אם הייתי צריך לסכם במשפט אחד את ההבדל בין אנשים בחממות כישרונות לבין אנשים במקומות אחרים המשפט היה

לאנשים בחממות הכישרונות יש מערכת יחסים שונה עם האימון

רבים מאתנו מתייחסים לאימון כעבודת פרך הכרחית, שהיא הרבה פחות מעניינת או מרגשת מאשר המשחק הגדול או התחרות. מעין מקבילה לאילוץ הנכפה עלינו לאכול את הירקות שלנו. בחממות הכישרונות בהן ביקרתי, לעומת זאת, האימון הוא הוא המשחק הגדול, מרכז עולמם, מוקד העניין המרכזי של חיי היומיום שלהם. גישה זו מצליחה, כיון שבמהלך הזמן האימון מחולל בהם שינוי, אם הוא סוג האימון הנכון - אימון עמוק.

המפתח לאימון עמוק הוא לשאוף, כלומר למתוח את עצמך, באופן קבוע, מעט מעבר ליכולתך הנוכחית, ולשהות באזור הקושי הנקרא "אזור האפקטיביות". פירוש הדבר לקבל בברכה את כוחה של החזרתיות, עד שהפעולה הופכת אוטומטית ומהירה. המשמעות היא ליצור מרחב אימון שמאפשר לך להגיע למטרה ולחזור עליה, להישאר מעורב, ולשפר את מיומנויותיך לאורך זמן.

החלק הקודם בספר עסק בהכנה שלך. החלק הזה עוסק בפעולה: הוא מציג טכניקות ואסטרטגיות פשוטות, שיכוונו אותך לכיוון אימון עמוק, וירחיקו אותך מהביצה הלא-פרודוקטיבית של האימון הרדוד.

מצא את אזור האפקטיביות, ואז הגע אליו

ישנו מקום, בדיוק בגבול יכולתך, בו אתה לומד באופן הטוב והמהיר ביותר. הוא נקרא "אזור האפקטיביות".

כך תוכל למצוא אותו.

אזור הנוחות

תחושות: קלות וחוסר מאמץ. אתה מתאמן, אבל לא צריך לצאת מגדרך או להיאבק.

אחוז הניסיונות המוצלחים: 80% ומעלה.

אזור האפקטיביות

תחושות: תסכול, קושי, דריכות לטעויות. כולך נתון במאבק אינטנסיבי – כאילו אתה מנסה להגיע בכל כוחך לעבר מטרה בלתי-מושגת, מצליח רק "לגרד" אותה בקצות אצבעותיך, ואז מנסה שוב להגיע.

אחוז הניסיונות המוצלחים: 50% - 80%.

אזור ההישרדות

תחושות: בלבול, דיכאון. אתה מרגיש מובס: נאבק, נחבט, ומנחש ניחושים עיוורים. לפעמים אתה מנחש נכון, אך זה בעיקר עניין של מזל.

אחוז הניסיונות המוצלחים: פחות מ-50%.

כדי להבין את חשיבותו של אזור האפקטיביות, בואו נבחן את קלריסה, נגנית קלרינט מנומשת בת שלוש-עשרה, שלקחה חלק במחקרם של שני פסיכולוגי-מוזיקה אוסטרליים בשם גארי מקפירסון וג'יימס רנוויק. קלריסה הייתה מוזיקאית ממוצעת, במלוא מובן המילה – יכולת ממוצעת, הרגלי עבודה ממוצעים, מוטיבציה ממוצעת. אבל בוקר אחד קרה דבר יוצא-דופן: קלריסה השיגה התקדמות של חודש תרגול בתוך חמש דקות.

כך זה נראה: קלריסה נגנה כמה תווים. אז היא טעתה ומיד קפאה, כאילו הקלרינט מחושמל. היא בחנה מקרוב את הדפים, וקראה את התווים. היא זמזמה את התווים לעצמה. היא לחצה באצבעותיה על קלידי הקלרינט, וביצעה חזרה שקטה ומהירה. אז התחילה שוב, התקדמה עוד מעט, טעתה שוב, הפסיקה שוב, וחזרה להתחלה. באופן כזה, תוך תרגול אינסטינקטיבי, היא למדה את השיר. מקפירסון חישב כי קלריסה למדה במהלך חמש דקות הללו יותר משהייתה לומדת במשך חודש, אם הייתה מתרגלת כפי שהיא רגילה - מנגנת את השיר מתחילתו ועד סופו, ומתעלמת מהטעויות.

מדוע? דמיינו את הקישורים העצביים במוחה של קלריסה במהלך חמש הדקות האלה. בכל פעם שהיא טעתה היא:

1. חשה בכך.

2. תיקנה את הטעות, ויצרה את הקישור הנכון במוחה. בכל פעם שהיא חזרה על הקטע, היא חיזקה את הקישורים העצביים וחיברה אותם יחד. היא לא רק התאמנה. היא בנתה את מוחה. היא הייתה באזור האפקטיביות.

כדי לאתר את אזור האפקטיביות שלך, נדרשת יצירתיות מסוימת. שחקני גולף מסוימים למשל, מתאמנים על החבטות שלהם מתחת למים (המים מאטים אותם, כך שהם יכולים לחוש טוב יותר את טעויותיהם ולתקן אותן). מוזיקאים מסוימים מנגנים שירים מהסוף להתחלה (כך הם יכולים לחוש טוב יותר את היחסים בין התווים). המתודות הן שונות, אבל הדפוס שמאחוריהן זהה: חפש דרכים שיעזרו לך להרחיב את היכולת שלך. פעל בקצות המסוגלות שלך. כפי שאמר אלברט איינשטיין: "אדם חייב לפתח אינסטינקט לגבי מה שהוא יכול להשיג רק בקושי, בעזרת מאמציו הגדולים ביותר".

מילת המפתח היא "בקושי". שאל את עצמך: אם אעשה את המאמצים הגדולים ביותר, מה הם הדברים שכמעט אצליח לעשות? סמן את גבול היכולת העכשווית שלך וכוון את עצמך קצת מעבר לו. זה אזור האפקטיביות שלך.

אימון גולף יצירתי

האנטומיה של בניית הקשרים המוטורים במוח

קישור לטיפ 12

פוסטים אחרונים
עקבו אחרינו
  • Facebook Basic Square
  • Twitter Basic Square
  • Google+ Basic Square
INFINTY MIND

לעדכונים השאירו פרטים